Bava Kamma — Daf 23a

בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו לומר לך אשו משום חציו

אמר רבא קשיא ליה לאביי למ"ד אשו משום חציו טמון באש דפטר רחמנא היכי משכחת לה

וניחא ליה כגון שנפלה דליקה לאותו חצר ונפלה גדר שלא מחמת דליקה והלכה והדליקה והזיקה בחצר אחרת דהתם כלו ליה חציו

אי הכי לענין גלוי נמי כלו ליה חציו

אלא למאן דאית ליה משום חציו אית ליה נמי משום ממונו וכגון שהיה לו לגודרה ולא גדרה דהתם שורו הוא ולא טפח באפיה

וכי מאחר דמאן דאית ליה משום חציו אית ליה נמי משום ממונו מאי בינייהו

איכא בינייהו לחייבו בארבעה דברים:

על החררה משלם כו': מאן חייב בעל כלב וליחייב נמי בעל גחלת בששימר גחלתו

אי כששימר גחלתו מאי בעי כלב התם בשחתר אמר רב מרי בריה דרב כהנא זאת אומרת סתם דלתות חתורות הן אצל כלב

דאכלה היכא אילימא דאכלה בגדיש דעלמא הא בעינן (שמות כב, ד) וביער בשדה אחר וליכא לא צריכא דאכלה בגדיש דבעל חררה

תפשוט דפי פרה

done by property,  concludes with damage done by the person  [in order] to declare that Fire implies human agency. Raba said: The following difficulty confronted Abaye: According to the view maintaining that Fire implies human agency, how [and when] was it possible for the Divine law to make exemption  for damage done by Fire to hidden things?  He solved it thus: Its application is in the case of a fire which would ordinarily not have spread beyond a certain point, but owing to the accident of a fence collapsing not on account of the fire, the conflagration continued setting alight and doing damage in other premises where the original human agency is at an end.  If so, even regarding unconcealed goods is not the human agency at an end?  — Hence the one maintaining that Fire implies human agency also holds that Fire is chattel,  so that liability for unconcealed goods would arise in the case where the falling fence could have been, but was not, repaired in time [to prevent the further spread of the fire], since it would equal chattel  left unguarded by the owner.  But if the one who holds that fire implies human agency also maintains that Fire is chattel,  what then is the practical point at issue?  — The point at issue is whether Fire  will involve the [additional] Four Items. [THE OWNER OF THE DOG] PAYS FULL COMPENSATION FOR THE CAKE WHEREAS FOR THE BARN [HE] PAYS [ONLY] HALF DAMAGES. Who is liable [for the barn]? — The owner of the dog. But why should not the owner of the coal also be made liable?  — His [burning] coal was [well] guarded by him.  If the [burning] coal was well guarded by him, how then did the dog come to it? — By breaking in. R. Mari the son of R. Kahana thereupon said: This ruling implies that the average door is not beyond being broken in by a dog. Now in whose premises was the cake devoured? It could hardly be suggested that it was devoured in the barn of another party,  for do we not require And shall feed in the field of another  [the plaintiff], which is not the case here? — No, it applies where it was devoured in the barn of the owner of the cake. You can thus conclude that [the plaintiff's food carried in] the mouth of [the defendant's] cattle