Bava Kamma — Daf 119b

ולא יטיל בו יותר משלשה חובין ולא יסרוק הבגד לשתיו אלא לערבו ומשויהו לארכו אבל לא לרחבו ואם בא להשוותו עד טפח רשאי

אמר מר שני חוטין והאנן תנן שלש לא קשיא הא באלימי והא בקטיני:

ולא יסרוק הבגד לשתיו אלא לערבו והתניא איפכא לא קשיא הא בגלימא הא בסרבלא:

ולא יטיל בו יותר משלשה חובין בעי רבי ירמיה אמטויי ואתויי חד או דלמא אמטויי ואתויי תרי תיקו:

ומשויהו לארכו אבל לא לרחבו והתניא איפכא לא קשיא הא בגלימא הא בהמיוני

ת"ר אין לוקחין מן הסורק מוכין מפני שאינו שלו ובמקום שנהגו להיות שלו לוקחין ובכל מקום לוקחין מהן כר מלא מוכין וכסת מלאה מוכין מאי טעמא קננהו בשינוי

ת"ר אין לוקחין מגרדי לא אירין ולא נירין ולא פונקלין ולא שיורי פקיעות

אבל לוקחין מהן בגד מנומר ערב ושתי טווי ואריג

אמרי השתא טווי שקלי ארוג מבעיא מאי אריג תיכי

ת"ר אין לוקחין מן הצבע לא אותות ולא דוגמות ולא תלושים של צמר אבל לוקחין מהן בגד צבוע טווי בגדים השתא טווי שקיל בגדים מיבעיא מאי בגדים נמטי

ת"ר הנותן עורות לעבדן הקיצועין והתלושין הרי אלו של בעל הבית והעולה ומשטף במים הרי אלו שלו:

אם היה שחור [וכו']: א"ר יהודה קצרא שמיה וקצרא שקיל ליה אמר רב יהודה הכל עולין למנין תכלת ויצחק ברי קפיד עלייהו:

החייט ששייר (מן) [את] החוט כו': וכמה לתפור אמר רב אסי מלא מחט חוץ למחט איבעיא להו מלא מחט וחוץ למחט כמלא מחט או דלמא מלא מחט וחוץ למחט משהו

ת"ש דתניא החייט ששייר את החוט פחות מכדי לתפור בו ומטלית שהיא פחותה משלש על שלש בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן הרי אלו של בעל הבית אין בעל הבית מקפיד עליהן הרי אלו שלו

אי אמרת בשלמא מלא מחט וחוץ למחט כמלא מחט פחות מכאן חזי לסיכתא אלא אי אמרת מלא מחט וחוץ למחט משהו פחות מכאן למאי חזי

אלא ש"מ מלא מחט וחוץ למחט כמלא מחט שמע מינה:

מה שהחרש כו': ורמינהי מה שהחרש מוציא במעצד והנפסק במגירה הרי אלו של בעל הבית והיוצא מתחת מקדח ומתחת רהיטני והנגרר במגירה הרי אלו שלו

אמר רבא באתרא דתנא דידן איכא תרתי חציני לרבתי קרי לה כשיל ולזוטרתי קרי לה מעצד באתרא דתנא ברא חד הוא דאיכא וקרו לה מעצד:

ואם היה עושה אצל כו': ת"ר מסתתי אבנים אין בהם משום גזל מפסגי אילנות מפסגי גפנים מנקפי היגי מנכשי זרעים ועודרי ירקות בזמן שבעה"ב מקפיד עליהם יש בהן משום גזל אין בעל הבית מקפיד עליהן הרי אלו שלו

א"ר יהודה כשות וחזיז אין בהם משום גזל באתרא דקפדי יש בהן משום גזל אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דקפדי הוא

הדרן עלך הגוזל בתרא וסליקא לה מסכת בבא קמא

[The carder] must not use [of the cloth for stretching and hackling] more than three widths of a seam. He should similarly not comb the garment towards the warp but towards its woof.  He may straighten it out lengthways but not breadthways. If he wants, however, to straighten it out up to a handbreadth he may do so. The Master stated: 'Two threads.' But did we not learn, THREE'? — There is no difficulty, as the former statement applies to thick threads and the latter to thin ones. 'He should similarly not comb the garment towards the warp but towards its woof.'  But was it not taught to the contrary? — There is no difficulty, as the latter statement refers to an everyday garment whereas the former deals with a best cloak [used very seldom]. '[He must] not use [of the cloth for stretching or hackling] more than three widths of a seam.' R. Jeremiah asked: Does [the preliminary drawing of the] needle to and fro count as one stitch, or does it perhaps count as two stitches? — Let it stand undecided. 'He may straighten it out lengthways but not breadthways.' But was it not taught to the contrary? — There is no difficulty, as the former statement refers to a garment and the latter refers to a girdle. Our Rabbis taught: It is not allowed to buy hackled wool from the carder as it is not his, but in places where it is customary for it to belong to him, it is allowed to buy it. In all places, however, it is allowed to buy from them a mattress full of stuffing and a cushion full of stuffing,  the reason being that these articles had [in any case] been transferred to them through the change [which the stuffing underwent]. Our Rabbis taught:  It is not right to buy from a weaver either remnants of woof or of warp or threads of the bobbin or remnants of coils. It is however allowed to buy from him [even] a chequered web,  [and] woof and warp if they are spun and woven. I would here ask: [Since it is] now stated that 'if spun' it may be accepted from them, what necessity was there to say 'woven'?  — What is meant by 'woven' is merely 'twisted' [without first having been spun]. Our Rabbis taught:  'It is not right to buy from a dyer either test pieces,  or samples  or torn pieces of wool. But it is allowed to buy from him a coloured garment,  yarn, and ready-made garments'.  But [since it has] now been stated that yarn may be accepted from him, what doubt could there be regarding ready-made garments?  — What is meant by 'ready-made garments' is felt spreadings. Our Rabbis taught: 'If skins have been given to a tanner the [part] trimmed off and the [pieces of hair] torn off will belong to the proprietor, whereas what comes up by the rinsing in water would belong to him. IF THEY WERE BLACK UPON A WHITE SURFACE HE MAY REMOVE THEM ALL AND THEY WILL BELONG TO HIM. Rab Judah said: A washer is named Kazra,  and he takes the Kazre.  Rab Judah again said: All the [three] threads can be reckoned for the purpose of tekeleth  though Isaac my son is particular about them. IF A TAILOR LEFT A THREAD SUFFICIENT TO SEW WITH. How much is SUFFICIENT TO SEW WITH? — Said R. Assi: The length of a needle and beyond the needle. The question was raised: [Does this mean] 'the length of a needle and as much again as the length of the needle,' or perhaps 'the length of the needle and anything beyond the needle'? Come and hear: If a tailor left a thread which is less than sufficient to sew with or a patch less than the width of three [fingers] by three [fingers], if the proprietor is particular about them they would belong to the proprietor, but if the proprietor is not particular about them they would belong to the tailor.  Now, there is no difficulty if you say that 'the length of a needle and beyond the needle' means as much again as a needle, for a thread less than that can still make a clip;  but if you say that 'the length of a needle and anything beyond the needle' for what purpose could a thread which is less than this be fit? — We may therefore conclude from this that it means 'the length of a needle and beyond the needle as much again as the length of the needle.' This proves it. WHATEVER A CARPENTER REMOVES WITH THE ADZE BELONGS TO HIM, BUT THAT WHICH HE REMOVES BY THE AXE BELONGS TO THE PROPRIETOR. A contradiction could be raised from the following: Whatever a carpenter removes with the adze or cuts with his saw belongs to the proprietor, for it is only that which comes out from under the borer or from under the chisel or is sawed with the saw that belongs to [the carpenter] himself!  — Said Raba: In the place where our Tanna [of the Mishnah lived] two kinds of implements were used, the larger called 'axe' and the smaller called 'adze', whereas in the place of the Tanna of the Baraitha there was only one implement [i.e., the larger] and they still called it 'adze'. IF HOWEVER HE WAS WORKING ON THE PROPRIETOR'S PREMISES EVEN THE SAWDUST BELONGS TO THE PROPRIETOR. Our Rabbis taught: Workmen chiselling stones do not become liable for robbery [by retaining the chips in their possession]. Workmen who thin trees or thin vines or trim shrubs or weed plants or thin vegetables, if the proprietor is particular [about the waste materials] become liable for robbery, but if the proprietor is not particular about them they will belong to the employees.  Rab Judah said: Also cuscuta  and lichen  are [under such circumstances] not subject to the law of robbery, though in places where proprietors are particular they would be subject to the law of robbery. Rabina thereupon said: Matha Mehasia  is a place  where the proprietors are particular about them.