Bava Batra — Daf 43a

אמאי נוגעין בעדותן הן

הכא במאי עסקינן דכתב ליה דין ודברים אין לי על שדה זו וכי כתב לו מאי הוי והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקות הימנה לא אמר כלום

הכא במאי עסקינן כשקנו מידו וכי קנו מידו מאי הוי הרי מעמידה בפני בעל חובו

דאמר רבין בר שמואל משמיה דשמואל המוכר שדה לחבירו שלא באחריות אין מעיד לו עליה מפני שמעמידה בפני בעל חובו

הכא במאי עסקינן דקביל עליה אחריות אחריות דמאן אי נימא אחריות דעלמא כל שכן דניחא ליה אלא אחריות דאתיא ליה מחמתיה

וכי מסלק נפשיה מיניה מי מסתלק והתניא בני עיר שנגנב ספר תורה שלהן אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר ואם איתא ליסלקו בי תרי מינייהו ולידיינו

שאני ס"ת דלשמיעה קאי

תא שמע האומר תנו מנה לבני עירי אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר אמאי ליסלקו בי תרי נפשייהו ולידיינו

הכא נמי בספר תורה

ת"ש האומר תנו מנה לעניי עירי אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר ותסברא עניים שקלי דייני מיפסלי אלא אימא אין דנין בדייני עניי אותה העיר ואין מביאין ראיה מעניי אותה העיר ואמאי לסתלקו בי תרי נפשייהו ולידיינו

הכא נמי בספר תורה ואמאי קרי להו עניים דהכל אצל ספר תורה עניים הן

ואיבעית אימא לעולם כדקתני עניים ממש ובעניי דראמו עלייהו והיכי דמי אי דקיץ להו ליתבו בי תרי מינייהו מאי דקיץ להו ולידיינו

הכא במאי עסקינן דלא קיץ להו ואיבעית אימא לעולם דקיץ להו וניחא להו דכיון דרווח רווח:

ונעשין שומרי שכר זה לזה

How so? Are they not interested parties?  — We are assuming here that the one [who gives evidence] makes a written declaration stating: I have  no claim on this field. And suppose he does make such a declaration, what does it matter, seeing that it has been taught: If a man says to another,  I have no claim on this field, I have no concern in it, I entirely dissociate myself from it,  his words are of no effect?  — We are assuming here that the other partner obtained from him a formal transfer.  And suppose he does obtain from him a formal transfer, what does it matter? The other can still keep it safe for his own creditor,  as we learn from the statement of Rabin b. Samuel, who said in the name of Samuel: If a man sells a field to another [even] without accepting responsibility,  he cannot give evidence as to the latter's title, because he may [want to] keep it safe for his own creditor?  — We are assuming that he has accepted responsibility [towards his partner]. Responsibility in respect of whom? If we say, responsibility in general,  then all the more would he prefer it [to be in the hands of the partner, and he is therefore an interested party]! — We must therefore say, responsibility in respect of his own debt. And suppose the partner does renounce his interest in the property, does he do so sincerely?  Has it not been taught: If a scroll of the Law belonging to the inhabitants of a town has been stolen, the judges of that town must not try [the alleged culprit] nor can the inhabitants of the town give evidence [against him]?  Now if a partner can renounce his interest, why cannot two of the townspeople renounce their interest in, the scroll and try [him]?  — A scroll of the Law is different, because it is for public reading.  Come and hear: If a man says: Distribute a maneh to the inhabitants of my town [and it is stolen], the judges of that town must not try [the alleged culprit] nor may the inhabitants give evidence against him. Why [should this be]? Cannot two of them renounce their share in the gift and try him? — Here too [we are dealing with] a scroll of the Law.  Come and hear: If a man says: Distribute a maneh to the poor of my town [and it is stolen, the alleged culprit] is not to be tried by the judges of that town and the inhabitants of that town cannot give evidence in the case. What! Do you imagine then that, because the poor receive, the judges are to be disqualified?  What therefore you mean to say is this: the case must not be tried by the poor judges of that town, nor may the poor of the town give evidence. Why now should this be? Cannot two of them renounce their share and try the case? — Here too we [are dealing with] a scroll of the Law, and the reason why the donor designated the recipients as 'poor' is because all are poor in respect of a scroll of the Law. Or if you like again I can indeed say that the poor literally are meant, and the particular poor referred to are those whose support devolves on the judges.  How are we to understand this? If there is a fixed levy,  let two of them give their contribution and then try the case.  We assume therefore that there is no fixed levy.  Or if you like I can say that there is indeed a fixed levy, yet still the rich are pleased [that the maneh should be given to the poor], because after all there is a surplus. [Samuel said above that partners] may stand to one another in the relation of paid keepers of their common property.