Bava Batra — Daf 169a

רבן שמעון בן גמליאל אומר אף שטרי מקח וממכר אין כותבין וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר הנותן מתנה לחברו והחזיר לו את השטר חזרה מתנתו וחכמים אומרים מתנתו קיימת

אמר מר חוץ מאחריות שבו מאי טעמא

א"ר ספרא לפי שאין כותבין שני שטרות על שדה אחת דלמא אזיל בעל חוב טריף ליה להאי ואזיל האי ומפיק חד וטריף לקוחות ואמר ליה לבעל חוב שוף לי דאיקום בה והדר תא טירפן ומפיק אחרינא והדר אזיל טריף לקוחות אחריני

וכיון דקרעניה לשטרא דמלוה במאי הדר טריף לה

וכי תימא דלא קרעניה והא אמר רב נחמן כל טירפא דלא כתיב ביה קרעניה לשטרא דמלוה לאו טירפא הוא וכל אדרכתא דלא כתיב בה קרעניה לטירפא לאו אדרכתא הוא וכל שומא דלא כתיב ביה קרעניה לאדרכתא לאו שומא היא

לא צריכא דקאתי מכח אבהתיה

אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא ולמה ליה למימר ליה לבעל חוב שוף לי בהאי ארעא ואיקום בה תיפוק ליה דכיון דנקיט תרי שטרי טריף והדר טריף

אם כן נפישי עליה בעלי דינין

ולכתוב להאי שטרא מעליא ולכתוב תברא למוכר כל שטרי דיפקון על ארעא דא פסולין לבר מן דיפוק בזמנא דא

אמרוה רבנן קמיה דרב פפא ואמרי לה קמיה דרב אשי זאת אומרת אין כותבין שובר

Rabban Simeon b. Gamaliel said: Deeds of purchase and sale also [must] not be re-written.  for thus said Rabban Simeon b. Gamaliel: Where a person made a gift to his friend and [the latter] returned the deed to him, his gift [also is, thereby] returned.  But the Sages say: His gift is valid. The Master had said, 'with the exception of its land security'; what is the reason?  — R. Safra replied: Because two deeds may not be written In respect of the same field in case a creditor  might go and seize [the field] of this [person]  and [the latter]  would go and produce one [deed]  and seize [thereby the lands of subsequent] buyers.  He  would [then] say to the creditor.  'Wait  until I am firmly established in the possession of this field  and then come and seize it  from me. He would [then]  produce the other [deed]  and [thereby] rob other buyers [also]. Since, however, the creditor's bond was torn,  whereby would he again seize [any] land?  And if it be said [that this might refer to a case] where it was not torn; surely, [it may be pointed out,] R. Nahman stated: Any tirpa  which does not contain  [the declaration], 'we have torn up the creditor's bond of indebtedness', Is not a [legal] tirpa;  and any adrakta  which does contain [the entry]  'we have torn up the tirpa is not a [legal] adrakta;  I and any shuma  in which [the statement]. 'We have torn up the adrakta' is not entered  is not a [legal] shuma!  — [The precaution was] necessary [in the case] only  where one asserts a claim by virtue of his paternal rights. R. Aha of Difti said to Rabina: Why [should it be necessary]  for him  to say to the creditor, 'Wait until I am firmly established in the possession of this land'?  This  [surely], could be derived [from the fact] that since he  holds two deeds he [can] seize [once] and [immediately] seize again!  — If [he were to do] so [he would have had too] many litigants against him. And [why] should [not] a proper deed  be written for that [man],  while, for the seller,  [the following quittance might] be written out: 'All deeds that [may] be produced against this land are invalid except the one bearing  this date'?  The Rabbis recited this before R. Papa — and others say, before R. Ashi — [and suggested that] this proves [that] no quittance is [ever] to be written.