Bava Batra — Daf 145a

תנו לי בעלי ואשמח עמו הכא נמי נימא תנו לי שושביני ואשמח עמו

אמר רב יוסף הכא במאי עסקינן כגון ששמח עמו ז' ימי משתה ולא הספיק לפורעו עד שמת

לימא תנו לי בעלי ואשמח עמו תנאי היא דתניא המארס את האשה בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה מקום שנהגו להחזיר קדושין מחזירין מקום שנהגו שלא להחזיר קדושין אין מחזירין דברי רבי נתן רבי יהודה הנשיא אומר באמת אמרו מקום שנהגו להחזיר מחזירין מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין

רבי יהודה הנשיא היינו תנא קמא אלא לאו תנו לי בעלי ואשמח עמו איכא בינייהו

וחסורי מחסרא והכי קתני המארס את האשה בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה בד"א דהדר ביה איהו אבל מתה מקום שנהגו להחזיר מחזירין מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין ודוקא שמתה היא אבל מת הוא אין מחזירין מאי טעמא יכולה היא שתאמר תנו לי בעלי ואשמח עמו

ואתא רבי יהודה הנשיא למימר באמת אמרו בין מת הוא ובין מתה היא מקום שנהגו להחזיר מחזירין מקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירין ולא מציא אמרה תנו לי בעלי ואשמח עמו

לא דכולי עלמא יכולה שתאמר תנו לי בעלי ואשמח עמו ודמית הוא כ"ע לא פליגי כי פליגי שמתה היא והכא בקדושין לטיבועין ניתנו קא מיפלגי רבי נתן סבר קדושין לאו לטיבועין ניתנו ור' יהודה הנשיא סבר קדושין לטיבועין ניתנו

והא מקום שנהגו להחזיר מחזירין קתני הכי קאמר וסבלונות ודאי מקום שנהגו להחזיר מחזירין

והני תנאי כהני תנאי דתניא קדשה בככר בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה ומחזרת לו את השאר רבי יוסי אומר קדשה בעשרים נותן לה שלשים חצאין קדשה בשלשים נותן לה עשרים חצאין

במאי עסקינן אילימא שמתה מי אית לה כתובה ואלא שמת הוא אמאי מחזרת לו את השאר ונימא תנו לי בעלי ואשמח עמו ואלא באשת ישראל שזינתה ובמאי אי ברצון מי אית לה כתובה ואלא באונס מישרא שריא ליה

ואלא באשת כהן שנאנסה ובקדושין לטיבועין ניתנו קמיפלגי רבי מאיר סבר קדושין לטיבועין ניתנו ור' יהודה סבר לאו לטיבועין ניתנו ורבי יוסי מספקא ליה אי לטיבועין ניתנו אי לא

והלכך קדשה בעשרים נותן לה שלשים חצאין קדשה בשלשים נותן לה עשרים חצאין

אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן בכל מקום שנהגו להחזיר מחזירין ותרגומא נהרדעא שאר בבל מאי רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו מוהרי הדרי קדושי לא הדרי אמר רב פפא הלכתא בין שמת הוא בין שמתה היא והדר ביה הוא מוהרי הדרי קדושי לא הדרי הדרא בה איהי אפי' קדושי נמי הדרי

אמימר אמר קדושי לא הדרי גזירה שמא יאמרו קדושין תופסין באחותה רב אשי אמר גיטה מוכיח עליה והא דרב אשי בדותא היא דאיכא דשמע בהא ולא שמע בהא:

שהשושבינות נגבית בב"ד: ת"ר חמשה דברים נאמרו בשושבינות נגבית בבית דין וחוזרת בעונתה ואין בה משום רבית

'Give me my husband I will rejoice with him';  here also he  could say. 'Give me my shoshbin and I will rejoice with him'!  — R. Joseph replied: We deal here with a case where  he  rejoiced with him  the seven days of the [wedding] feast  but had no opportunity of repaying him  before he died. May it be suggested [that the question whether a betrothed woman may advance the plea], 'Give me my husband and I will rejoice with him' [is a matter of dispute between] Tannaim? For it was taught: '[In the case where] a person betrothes a woman,  [if] a virgin she is entitled to two hundred [zuz] and [to] a maneh  [if] a widow, Where it is the custom to return the [token of] betrothal  it [must] be returned; where it is the custom not to return the [token of] betrothal [it is] not [to be] returned; [these are] the words of R. Nathan. R. Judah the Prince said, in truth [the Sages] said: Where it is the custom to return, it [must] be returned; where it is the custom not to return, it [need] not [be] returned'. [Does not] R. Judah the Prince [say exactly the same thing] as the first Tanna: [Must it] not then [be explained]  that [the difference] between them lies in [the admissibility of the plea]. 'Give me my husband and I will rejoice with him,' and that there is a lacuna [in the text] which should read  thus: '[In the case where] a person betrothes a woman, [if] a virgin she is entitled to two hundred [zuz, and [to] a maneh [if] a widow. This applies only to the case where he has retracted but [if] she died, [the token of betrothal] is to be returned where it is the custom to return; where it is the custom not to return, it [need] not be returned — This, [furthermore.] applies only [to the case] where she died, but [where] he died.it [need] not [be] returned.' What is the reason? Because she can plead. 'Give me my husband and I will rejoice with him' And [with reference to this statement] R. Judah the Prince said  'In truth [the Sages] stated [that] whether he died. or she died. it Is to be returned where it is the custom to return; where it is the custom not to return.it [need] not [be] returned';  and she cannot say, 'Give me my husband and I will rejoice with him'! — No; all  [may agree that] she may advance the plea. 'Give me my husband and I will rejoice with him'; and [in the case] where he died no one [in fact] disputes [this].  Their dispute has reference only  [to the case] where she died; their [point of) disagreement [centering] here on [the question whether a token of] betrothal is unreturnable.  R. Nathan holds the opinion that [a token of] betrothal is not unreturnable,  and R. Judah the Prince holds the opinion that [a token of] betrothal is unreturnable. But surely it was taught. 'Where it is the custom to return. it [must] be returned'! — He means this: And [as regards the] gifts.  they [must] certainly be returned where it is the custom to return [them]. These Tannaim [differ on the same principle]  as the following Tannaim — For it was taught: If one betrothes a woman  with a talent,  [if] a virgin she is entitled to two hundred [zuz]  and [to a] maneh [if] a widow; these are the words.of R. Meir. R. Judah said: A virgin is entitled to two hundred [zuz] and a widow [to] a maneh. and the remainder  she returns to him. R. Jose said: [If] he betrothed her with twenty [shekels].  he gives her, [in addition,] thirty halves; [if] he betrothed her with thirty [shekels], he gives her, [in addition], twenty halves. Now, of what case is it spoken here?  If it is suggested [of that] where she died; does she, [in such a case, it may be asked]. receive her kethubah.  But [in the case] where he died? Why, [it may be argued again.] does she  return to him the remainder? Let her advance the plea.'Give me my husband and I will rejoice with him'! If. however, [it be suggested that we deal] with [the case of] the wife of an Israelite who committed adultery,  'then, it may be queried.in what [circumstances. did this happen]? If with [her] consent, does she [in such a case] receive [her]kethubah?  And if under duress, she is surely permitted to [continue to live with] him!  Hence [the Baraitha] must [deal] with [the case of] the wife of a priest who [committed adultery] under duress  and the [point of] disagreement between them  is [the question of] whether [a token of] betrothal is unreturnable. R. Meir holds the opinion [that a token of] betrothal is unreturnable;  and R. Judah holds the opinion [that a token of betrothal is] not unreturnable,  while R. Jose is doubtful [as to] whether it is returnable or not, and, consequently. [if] he betrothed her with twenty [shekels]  he gives her,  [in addition].thirty halves,  [and if] he betrothed her with thirty [shekels]  he gives her twenty halves. R. Joseph b. Manyumi said in the name of R. Nahman: Wherever It is the custom to return,  it [must] be returned. And the explanation is Nehardea  What [is the practice in] the rest of Babylon? — Both Rabbah and R. Joseph stated: Presents  are returned;  [tokens of] betrothal are not returned. R. Papa said: The law [is that] whether he died or she died or he retracted., presents  are to be returned, [tokens of] betrothal are not to be returned. If she retracted, even [tokens of) betrothal [must] also be returned. Amemar said: [A token of] betrothal [must] not be returned. [This is] a preventive measure against the possibility' of assumption that betrothal would take effect in the case of her sister.  R. Ashi said: Her bill of divorce [would] prove her [status]  But [the statement] of R. Ashi is to be rejected '  for there [may] be some who heard of the one  and did not hear of the other. FOR [THE RECIPROCATION OF] WEDDING GIFTS MAY BE CLAIMED THROUGH A COURT OF LAW'. Our Rabbis taught: Five things were said in respect of [reciprocation of a] wedding gift: It may be claimed through a court of law; it is to be reciprocated at its proper time;  and it is not subject to [the restrictions of] usury;