Bava Batra — Daf 143b

ואם הביא חמשים בכלי אחד וחמשים בכלי אחד יצא אם הביא אין לכתחלה לא ואי סלקא דעתך כל כי האי גוונא פלגא ופלגא הוא אפילו לכתחלה נמי

הכי השתא התם אנן סהדי דהאי גברא מעיקרא לקרבן גדול קא מכוין והאי דקאמר בשני כלים דידע דלא אפשר לאתויי בכלי אחד כמה דאפשר לאיתויי מייתינן

והלכתא כוותיה דרב יוסף בשדה ענין ומחצה

ההוא דשדר פיסקי דשיראי לביתיה אמר רבי אמי הראויין לבנים לבנים ראויין לבנות לבנות ולא אמרן אלא דלית ליה כלתא אבל אית ליה כלתא לכלתיה שדר ואי בנתיה לא נסיבן לא שבק בנתיה ומשדר לכלתיה

ההוא דאמר להו נכסיי לבניי הוה ליה ברא וברתא מי קרו אינשי לברא בניי (ולסלוקי לברתא מעישור קאתי) או דלמא לא קרו אינשי לברא בניי ולמושכה לברתא במתנה קאתי

אמר אביי ת"ש (בראשית מו, כג) ובני דן חושים א"ל רבא דלמא כדתנא דבי חזקיה שהיו מרובין כחושים של קנה אלא אמר רבא (במדבר כו, ח) ובני פלוא אליאב רב יוסף אמר (דברי הימים א ב, ח) ובני איתן עזריה

ההוא דאמר להו נכסאי לבנאי הוה ליה ברא ובר ברא קרו אינשי לבר ברא ברא או לא רב חביבא אמר קרו אינשי לבר ברא ברא מר בר רב אשי אמר לא קרו אינשי לבר ברא ברא תניא כוותיה דמר בר רב אשי המודר הנאה מבנים מותר בבני בנים:

מתני׳ הניח בנים גדולים וקטנים השביחו גדולים את הנכסים השביחו לאמצע אם אמרו ראו מה שהניח אבא הרי אנו עושין ואוכלים השביחו לעצמן וכן האשה שהשביחה את הנכסים השביחה לאמצע אם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי הרי אני עושה ואוכלת השביחה לעצמה:

גמ׳ אמר רב חביבא בריה דרב יוסף בריה דרבא משמיה דרבא לא שנו אלא ששבחו נכסים מחמת נכסים אבל שבחו נכסים מחמת עצמן השביחו לעצמן

איני והא אמר ר' חנינא אפילו לא הניח להם אביהם אלא

and if he brought fifty in one vessel and fifty in the other, he has [also] fulfilled his duty. [From this it follows that only] if he had [already] brought, has he fulfilled his duty;  but that this is not the proper thing to do.  Now, if it could be assumed that in any such case 'half and half' [is meant]. this  [should have been allowed] even at the outset! — What a comparison! There, we are in a position to testify  that this person first intended [to bring as] big [an] offering [as possible], and that [the reason] why' he said, 'In two vessels' [was] because he knew that it was impossible to bring [all] in one vessel.  [Hence] we order him to bring as much as it is possible. And the law is in accordance with [the view] of R. Joseph  in the case of 'Field',  'Subject'  and 'Half'. A certain [man] once sent home pieces of silk. R. Ammi said: Those which are suitable for the sons [belong] to the sons; [those] suitable for the daughters. [belong] to the daughters. [This,] however, has only been said [in the case] where he has no daughter-in-law, but if he has a daughter-in-law. [it is assumed that] he sent it for his daughter-in-law. If, however, his daughters were not married, [the gift belongs to them because] one would not neglect one's daughters  and send to his daughter-in-law. Once a certain [person] said. 'My estate [shall be given] to my sons' — He had a son and a daughter. [Do] people call a son. 'sons';  or perhaps, they do not call a son. 'sons', and his intention was  to include  his daughter in the gift? — Abaye said, Come and hear: And the sons of Dan: Hushim,  Raba said to him: Perhaps [this is to be explained]. in accordance with the Tanna of the School of Hezekiah, that they were as numerous as the leaves  of a reed! But, said Raba. And the sons of Paliu: Eliab.  R. Joseph said, And the sons of Ethan: Azariah. A certain [person] once said, 'My estate [shall be given] to my sons'. He had a son and a grandson. [Do] people call a grandson. son';  or not? — R. Habiba said: People call a grandson 'son'.  Mar son of R. Ashi said: People do not call a grandson. 'son'  [A Baraitha] was taught in agreement with the view of Mar son of R. Ashi: He who is forbidden by a vow [to have any benefit] from [his] sons is allowed [to derive benefits] from [his grandsons]. MISHNAH. HAD ONE LEFT SONS [WHO WERE] OF AGE AND MINORS, [AND] THOSE [WHO WERE] OF AGE IMPROVED THE ESTATE,  THEY IMPROVED [IT] FOR THE COMMON GOOD.  IF, [HOWEVER]. THEY  SAID,  SEE WHAT [OUR] FATHER HAS LEFT; WE DESIRE TO CULTIVATE [OUR OWN SHARES] AND TO ENJOY THE PROFITS.  THE PROCEEDS  BELONG TO THEM.  LIKEWISE. [IN THE CASE WHERE] THE WIFE  HAD EFFECTED IMPROVEMENTS IN THE ESTATE,  SHE IMPROVED [IT] FOR THE COMMON GOOD.  IF, [HOWEVER].SHE SAID, 'SEE WHAT MY HUSBAND HAS LEFT ME; I DESIRE TO CULTIVATE [MY SHARE] AND TO ENJOY  THE BENEFITS', THE PROCEEDS BELONG TO HER. GEMARA. R. Habiba son of R. Joseph son of Raba said in the name of Raba: [The law of our Mishnah]  is 'applicable  only [to the case] where the improvement of the estate was effected out [of the funds] of the estate, but if it was improved at the expense of the elder brothers,  the profits belong to themselves.  [But] this is not [so]! For, surely. R. Hanina said,' Even if their father had left them  nothing but