Bava Batra — Daf 13b

קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים ובא ועשה בבית הבד התם נמי גוד איכא אגוד ליכא

ת"ש כל שאילו יחלק ושמו עליו חולקין אם לאו מעלין אותו בדמים תנאי היא דתניא טול אתה שיעור ואני פחות שומעין לו רבן שמעון בן גמליאל אומר אין שומעין לו

היכי דמי אילימא כדתני מאי טעמא דרשב"ג אלא לאו חסורי מחסרא והכי קאמר טול אתה שיעור ואני פחות שומעין לו וגוד או אגוד נמי שומעין לו ואתא רשב"ג למימר אין שומעין לו

לא לעולם כדקתני ודקאמרת מאי טעמא דרשב"ג משום דאמר ליה אי בדמי לית לי דמי למיתן לך במתנה לא ניחא לי דכתיב (משלי טו, כז) ושונא מתנות יחיה

א"ל אביי לרב יוסף הא דרב יהודה דשמואל היא דתנן וכתבי הקודש אע"פ ששניהם רוצים לא יחלוקו ואמר שמואל לא שנו אלא בכרך אחד אבל בשני כריכות חולקין ואי ס"ד לית דינא דגוד או אגוד מאי איריא בכרך אחד אפילו בשני כריכין נמי

תרגמא רב שלמן בששניהן רוצין

אמר אמימר הלכתא אית דינא דגוד או אגוד אמר ליה רב אשי לאמימר הא דרב נחמן מאי אמר ליה לא שמיעא לי כלומר לא סבירא לי ולא והא רבין בר חיננא ורב דימי בר חיננא שבק להו אבוה תרתי אמהתא חדא ידעא אפיא ובשולי וחדא ידעא פילכא ונוולא ואתו לקמיה דרבא ואמר להו לית דינא דגוד או אגוד

שאני התם דלמר מיבעי ליה תרוייהו ולמר מיבעי ליה תרוייהו כי קאמר ליה שקול את חדא ואנא חדא לאו גוד או אגוד הוא (וכי לא מצי למימר הכי) והא כתבי הקדש דתרוייהו מיבעי להו ואמר שמואל לא שנו אלא בכרך אחד אבל בשני כריכין חולקין הא תרגמא רב שלמן בשרצו

תנו רבנן מדביק אדם תורה נביאים וכתובים כאחד דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר תורה בפני עצמה נביאים בפני עצמן וכתובים בפני עצמן וחכמים אומרים כל אחד ואחד בפני עצמו

ואמר רבי יהודה מעשה בביתוס בן זונין שהיו לו שמנה נביאים מדובקין כאחד על פי ר"א בן עזריה ויש אומרים לא היו לו אלא אחד אחד בפני עצמו אמר רבי מעשה והביאו לפנינו תורה נביאים וכתובים מדובקים כאחד והכשרנום

בין חומש לחומש של תורה ארבעה שיטין וכן בין כל נביא לנביא ובנביא של שנים עשר ג' שיטין ומסיים מלמטה ומתחיל מלמעלה

תנו רבנן הרוצה לדבק תורה נביאים וכתובים כאחד מדבק ועושה בראשו כדי לגול עמוד ובסופו כדי לגול היקף ומסיים מלמטה ומתחיל מלמעלה

'Take slaves and let them wash you down in the bath, take olives and make oil from them in the press'?  — There too, the poor brother can say to the other, 'You name a price,' but he cannot say, 'I will name a price.' Come and hear: ANYTHING WHICH IF DIVIDED WILL STILL RETAIN THE SAME NAME IS TO BE DIVIDED, AND IF NOT, A MONEY VALUE HAS TO BE ENTERED FOR IT?  — There is a difference on this point between Tannaim, as it has been taught: If a man says [to his partner], You take the prescribed minimum [in the courtyard]  and I will take less,  his suggestion is adopted. Rabban Simeon b. Gamaliel says that his suggestion is not adopted. What are the circumstances? If we take the statement as it stands, what is the reason of Rabban Simeon b. Gamaliel? Therefore we must suppose that there is a lacuna, and it should run thus: If one says, 'You take the standard space, and I will take less,' his suggestion is adopted. If he says, 'You name a price or I will name a price,' his suggestion is also adopted. And in regard to this Rabban Simeon remarks that his suggestion is not adopted. This, however, is not so. The statement is to be taken as it stands, and as to your question, what reason can Rabban Simeon b. Gamaliel have, it is because he can say to him [the one who offers to take less], 'If you want me to pay for the extra, I have no money, and if you want to make me a present, I prefer not,  since it is written, He that hateth gifts shall live.' Abaye said to R. Joseph: This opinion of Rab Judah  really comes from Samuel, as we have learnt: SCROLLS OF THE SCRIPTURE MAY NOT BE DIVIDED EVEN IF BOTH AGREE, and on this Samuel remarked: This rule was only meant to apply if the whole is in one scroll, but if it is in two scrolls they may divide. Now if you maintain that a man has no right to say, 'You name a price or I will name a price,' why should the rule apply only to one scroll? Why not to two scrolls also?  — R. Shalman explained that Samuel referred to the case where both consent. Amemar said: The law is that a partner has the right to say, 'You name a price or let me name a price.' Said R. Ashi to Amemar: What do you make of the statement of R. Nahman?  — He replied: I don't know of it; meaning, I don't hold with it. How could he say this, seeing that Raba b. Hinnena and R. Dimi b. Hinnena were left by their father two bond-women, one of whom knew how to bake and cook and the other to spin and weave, and they came before Raba  and he said to them: A partner has no right to say, 'You name a price or let me name a price?' — The case is different there because each of them wanted both the women. So when one said, 'You take one and I will take one', this was not the same as, 'You name a price or let me name a price.'  But what of a copy of the Scriptures in two scrolls, where both are required  and yet Samuel said: The rule that they must not be divided applies only where there is one scroll, but if there are two, they may be divided? — This has been explained by R. Shalman to refer to the case where both consent. Our Rabbis taught: It is permissible to fasten the Torah,  the prophets, and the Hagiographa together. This is the opinion of R. Meir. R. Judah, however, says that the Torah, the prophets, and the Hagiographa should each be in a separate scroll; while the Sages say that each book should be separate. Rab Judah said: it is related that Boethus b. Zonin had the eight prophets  fastened together at the suggestion of R. Eleazar b. Azariah. Others, however, report that he had them each one separate. Rabbi said: On one occasion a copy of the Torah, the prophets, and the Hagiographa all bound up together was brought before us, and we declared them fit and proper. Between each book of the Torah there should be left a space of four lines, and so between one Prophet and the next. In the twelve Minor Prophets, however, the space should only be three lines.  If, however, the scribe finishes one book at the bottom [of a column], he should commence the next at the top [of the next].  Our Rabbis taught: If a man desires to fasten the Torah, the Prophets and the Hagiographa together, he may do so. At the beginning he should leave an empty space sufficient for winding round the cylinder, and at the end an empty space sufficient for winding round the whole circumference [of the scroll].  If he finishes a section at the bottom [of one column], he commences the next at the top [of the next],