Bava Batra — Daf 127b

זה לזה

מה נפשך אי כרבנן סבירא ליה לישלח להו כרבנן אי כרבי יהודה סבירא ליה לישלח להו כרבי יהודה

מספקא ליה אי כרבי יהודה אי כרבנן

מאי היא דתניא (דברים כא, יז) יכיר יכירנו לאחרים

מכאן א"ר יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור וכשם שנאמן אדם לומר זה בני בכור כך נאמן אדם לומר זה בן גרושה וזה בן חלוצה וחכמים אומרים אינו נאמן

א"ל רב נחמן בר יצחק לרבא בשלמא לרבי יהודה היינו דכתיב יכיר אלא לרבנן יכיר למה לי

בצריך היכרא

למאי הלכתא למיתבא לו פי שנים לא יהא אלא אחר אילו בעי למיתבא ליה במתנה מי לא יהיב ליה

לא צריכא בנכסים שנפלו לו לאחר מכאן

ולר"מ דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם יכיר למה לי

בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס:

ת"ר היו מוחזקין בו שהוא בכור ואמר אביו על אחר שהוא בכור נאמן היו מוחזקין בו שאינו בכור ואמר אביו בכור הוא אינו נאמן

רישא רבי יהודה וסיפא רבנן

א"ר יוחנן אמר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא אינו נאמן עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא נאמן דמשמש לי כעבדא קאמר

וחילופיה אבית המכס היה עובר על בית המכס ואמר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא נאמן אמר עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא אינו נאמן

מיתיבי היה משמשו כבן ובא ואמר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא אינו נאמן היה משמשו כעבד ובא ואמר עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא אינו נאמן

אר"נ בר יצחק התם דקארו ליה עבדא מצר מאה מאי מצר מאה מצר עבדא ק' זוזי

שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא האומר לחבירו עבדי גנבת והוא אומר לא גנבתי מה טיבו אצלך אתה מכרתו לי

for one another.' What [is really] your opinion [on the matter]? If [Samuel] holds the same view as the Rabbis,  he should have sent [word] to them, according to the Rabbis; if he holds the same view as R. Judah.  he should have sent [word] to them according to R. Judah! — He was in doubt as to whether [the law is] according to R. Judah or according to the Rabbis. What is that [dispute]?  — It was taught: He shall acknowledge  [implies]. 'he shall [be entitled to] acknowledge him before others'.  From this R. Judah deduced that a person is believed when he declares, 'This son of mine is firstborn'.  And as a person is believed when he declares 'this son of mine is firstborn', so one is believed when one declares, 'this is the son of a divorced woman', or 'this is the son of a haluzah.'  But the Sages say he is not believed. R. Nahman b. Isaac said to Raba: According to R. Judah it is correct for Scripture to say, he shall acknowledge,'  according to the Rabbis, however, what need is there for  [the expression] he shall acknowledge? — When acknowledgment is required.  In what legal respect?  As regards giving him a double portion? Should he [even] be [regarded as] but a stranger, could he  not give [it]  to him if he desired to make a gift of it? — This  is required only [in the case] where property has come into his possession  afterwards.  But according to R. Meir Who said, 'a man may give possession of a thing that has not come into existence',  what need is there for, he shall acknowledge?  — [It is needed for the case] where property came into his possession  while he was dying. Our Rabbis taught: [Where a son] was held to be a firstborn, and his father declared another [son] to be the firstborn, [the father] is believed. [Where, however, a son] was held not to be a first-born, and his father declared him to be a firstborn, [the father] is not believed. The first [clause harmonises with the view of] R. Judah,  and the last [clause harmonises with that of] the Rabbis. R. Johanan said: [If] a person declared, 'this is my son', and then retracted and declared, 'He is my slave', he is not believed. [If, however, he said], 'He is my slave', and then he retracted and declared, 'He is my son', he is believed, for he [may] mean,  'who attends upon me as a slave'. [This law,] however, is reversed [when the statements were made] at a custom house. If, when passing the custom house, he declared, 'This is my son', and then he retracted, and said, 'He is my slave', he is to be believed.  [If, however,] he declared, 'He is my slave', and then he retracted, and said,'He is my son', he is not believed. An objection was raised: [It was taught:] If a man attended upon another as a son  and the latter came [before the court] and declared, 'He is my son' and, then, he retracted and stated, 'He is my slave', he is not believed. [If, however], he attended upon him as a slave, and [the latter] came [to the court] and declared, 'he is my slave', and then he retracted, and stated, 'He is my son', he is not believed!  — R. Nahman b. Isaac replied: [The case] there  [refers to one] whom he called, 'a slave of a rope of a hundred'.  What [is meant By] 'a rope of a hundred'? — A rope of a slave [who is worth] a hundred zuz. R. Abba sent to R. Joseph b. Hama: If one says to another, 'You stole my slave', and the other says, 'I did not steal [him]'. [And when the first inquires, 'In] what capacity [is he] with you?' [the latter replies]. 'You sold him to me,