Bava Batra — Daf 11a

דלא סיימוה קמיה

תניא אמרו עליו על בנימין הצדיק שהיה ממונה על קופה של צדקה פעם אחת באתה אשה לפניו בשני בצורת אמרה לו רבי פרנסני אמר לה העבודה שאין בקופה של צדקה כלום אמרה לו רבי אם אין אתה מפרנסני הרי אשה ושבעה בניה מתים עמד ופרנסה משלו לימים חלה ונטה למות אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע אתה אמרת כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא ובנימין הצדיק שהחיה אשה ושבעה בניה ימות בשנים מועטות הללו מיד קרעו לו גזר דינו תנא הוסיפו לו עשרים ושתים שנה על שנותיו

תנו רבנן מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת וחברו עליו אחיו ובית אביו ואמרו לו אבותיך גנזו והוסיפו על של אבותם ואתה מבזבזם אמר להם אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה שנאמר (תהלים פה, יב) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו שנאמר (תהלים פט, טו) צדק ומשפט מכון כסאך

אבותי גנזו דבר שאין עושה פירות ואני גנזתי דבר שעושה פירות שנאמר (ישעיהו ג, י) אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו אבותי גנזו [אוצרות] ממון ואני גנזתי אוצרות נפשות שנאמר (משלי יא, ל) פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם אבותי גנזו לאחרים ואני גנזתי לעצמי שנאמר (דברים כד, יג) ולך תהיה צדקה אבותי גנזו לעולם הזה ואני גנזתי לעולם הבא שנאמר (ישעיהו נח, ח) והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך:

ואם קנה בה בית דירה הרי הוא כאנשי העיר: מתניתין דלא כרשב"ג דתניא רבן שמעון ב"ג אומר אם קנה בה קרקע כל שהוא הרי הוא כאנשי העיר

והא תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר אם קנה שם קרקע הראויה לבית דירה הרי הוא כאנשי העיר תרי תנאי ואליבא דרבן שמעון בן גמליאל:

מתני׳ אין חולקין את החצר עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה ולא את השדה עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה ר' יהודה אומר עד שיהא בה תשעת חציי קבין לזה ותשעת חציי קבין לזה ולא את הגינה עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה ר' עקיבא אומר בית רובע

ולא את הטרקלין ולא את המורן ולא את השובך ולא את הטלית ולא את המרחץ ולא את בית הבד ולא את בית השלחין עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה זה הכלל כל שיחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו אין חולקין

אימתי בזמן שאין שניהם רוצים אבל בזמן ששניהם רוצים אפי' פחות מכאן יחלוקו וכתבי הקדש אע"פ ששניהם רוצים לא יחלוקו:

גמ׳ א"ר אסי א"ר יוחנן ארבע אמות שאמרו חוץ משל פתחים תניא נמי הכי אין חולקים את החצר עד שיהא בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה והא אנן תנן ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה אלא ש"מ כדרבי אסי שמע מינה

ואיכא דרמי להו מירמא תנן אין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה והתניא שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה א"ר אסי אמר ר' יוחנן ארבע אמות שאמרו חוץ משל פתחים

אמר רב הונא חצר מתחלקת לפי פתחיה ורב חסדא אמר נותנין ארבע אמות לכל פתח ופתח והשאר חולקין בשוה

תניא כוותיה דרב חסדא פתחים שבחצר יש להן ארבע אמות היה לזה פתח אחד ולזה שני פתחים זה שיש לו פתח אחד נוטל ארבע אמות וזה שיש לו שני פתחים נוטל שמונה אמות והשאר חולקין בשוה היה לזה פתח רחב שמונה אמות נוטל שמונה אמות כנגד הפתח וארבע אמות בחצר ארבע אמות בחצר מאי עבידתייהו אמר אביי הכי קאמר נוטל שמונה אמות באורך החצר וארבע אמות ברוחב החצר

אמר אמימר האי פירא דסופלי יש לו ארבע אמות לכל רוח ורוח ולא אמרן אלא דלא מייחד ליה פתחא

that he had not been fully informed. It has been taught: The following incident is related of Benjamin the Righteous who was a supervisor of the charity fund. One day a woman came to him in a year of scarcity, and said to him: 'Sir, assist me.' He replied, 'I swear, there is not a penny in the charity fund.' She said, 'Sir, if you do not assist me, a woman and her seven children will perish.' He accordingly assisted her out of his own pocket. Some time afterwards he became dangerously ill. The angels addressed the Holy One, blessed be He, saying: Sovereign of the Universe, Thou hast said that he who preserves one soul of Israel is considered as if he had preserved the whole world; shall then Benjamin the Righteous who has preserved a woman and her seven children die at so early an age? Straightway his sentence  was torn up. It has been taught that twenty-two years were added to his life. Our Rabbis taught: It is related of King Monobaz  that he dissipated all his own hoards and the hoards of his fathers in years of scarcity. His brothers and his father's household came in a deputation to him and said to him, 'Your father saved money and added to the treasures of his fathers, and you are squandering them.' He replied: 'My fathers stored up below and I am storing above, as it says, Truth springeth out of the earth and righteousness looketh down from heaven.  My fathers stored in a place which can be tampered with, but I have stored in a place which cannot be tampered with, as it says, Righteousness and judgment are the foundation of his throne.  My fathers stored something which produces no fruits, but I have stored something which does produce fruits, as it is written, Say ye of the righteous [zaddik] that it shall be well with them, for they shall eat of the fruit of their doings.  My fathers gathered treasures of money, but I have gathered treasures of souls, as it is written, The fruit of the righteous [zaddik] is a tree of life, and he that is wise winneth souls.  My fathers gathered for others and I have gathered for myself, as it says, And for thee it shall be righteousness [zedakah].  My fathers gathered for this world, but I have gathered for the future world, as it says, Thy righteousness [zedakah] shall go before thee, and the glory of the Lord shall be thy rearward.' IF HE ACQUIRES A RESIDENCE IN IT, HE IS COUNTED AS ONE OF THE TOWNSMEN. The Mishnah is not in agreement with Rabban Simeon b. Gamaliel, since it has been taught: Rabban Simeon b. Gamaliel says: If he acquires a piece of property, however small,  in it, he is reckoned as a townsman. But has it not been taught: If he acquires in it a piece of ground on which a residence can be put up [but not smaller], he is reckoned as one of the townsmen? — Two Tannaim have reported the dictum of Rabban Simeon b. Gamaliel differently. MISHNAH. A COURTYARD SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS THERE WILL BE [AFTER THE DIVISION] AT LEAST FOUR CUBITS FOR EACH OF THE PARTIES. A FIELD SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS THERE WILL BE NINE KABS' [SPACE]  FOR EACH. R. JUDAH SAYS, UNLESS THERE WILL BE NINE HALF-KABS [SPACE] FOR EACH. A VEGETABLE GARDEN SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS THERE WILL BE HALF A KAB FOR EACH. R. AKIBA, HOWEVER, SAYS, A QUARTER KAB'S SPACE. A HALL, A DRAWING ROOM,  A DOVECOT, A GARMENT, A BATHHOUSE, AN OLIVE PRESS AND AN IRRIGATED PLOT OF LAND SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS SUFFICIENT WILL BE LEFT FOR EACH PARTY.  THE GENERAL PRINCIPLE IS THAT IF AFTER THE DIVISION EACH PART WILL RETAIN THE DESIGNATION APPLIED TO THE WHOLE, THE DIVISION MAY BE MADE, BUT IF NOT, IT SHOULD NOT BE MADE. WHEN IS THIS THE RULE? WHEN ONE OR OTHER OF THE OWNERS IS NOT WILLING TO DIVIDE. BUT IF BOTH AGREE, THEY CAN DIVIDE EVEN IF LESS THAN THESE QUANTITIES [WILL BE LEFT]. SACRED WRITINGS, HOWEVER, MAY NOT BE DIVIDED EVEN IF BOTH AGREE. GEMARA. R. Assi said in the name of R. Johanan: The four cubits [of the courtyard] mentioned [in the Mishnah] are exclusive of the space in front of the doors.  It has been also taught to the same effect: A courtyard should not be divided unless eight cubits will be left to each party. But have we not learnt, FOUR CUBITS TO EACH? — The fact [that the Baraitha says eight] shows [that we must interpret the Mishnah] as R. Assi indicates. Some put this argument in the form of a contradiction: We learn, A COURTYARD SHOULD NOT BE DIVIDED UNLESS THERE WILL BE FOUR CUBITS FOR EACH OF THE PARTIES. [But how can this be], seeing that it has been taught: 'Unless there are eight cubits for each'? — R. Assi answered in the name of R. Johanan: The four cubits mentioned [in the Mishnah] are exclusive of the space in front of the doors. R. Huna said: Each party takes a share in the courtyard proportionate to the number of his doors;  R. Hisda, however, says that four cubits are allowed for each door and the remainder is divided equally. It has been taught in agreement with R. Hisda: Doors opening on to the courtyard carry with them a space of four cubits. If one of the joint owners has one door and the other two doors, [if they divide] the one who has one door takes four cubits and the one who has two doors takes eight cubits, and the remainder is divided equally. If one has a doorway eight cubits broad, he takes eight cubits facing his door and four cubits in the courtyard. What are these four cubits in the courtyard doing here? — Abaye answered: What it means is this: He takes eight cubits in the length of the courtyard and four in the width of the courtyard. Amemar said: [A pit for holding] date stones  carries with it four cubits on every side. This is the case, however, only if he has no special door from which he goes to it,  but if he has a special door for reaching it,