Bava Batra — Daf 10a

ימצא חיים בעלי עושר דכתיב צדקה בעלי אגדה דכתיב וכבוד כתיב הכא וכבוד וכתיב התם (משלי ג, לה) כבוד חכמים ינחלו

תניא היה רבי מאיר אומר יש לו לבעל הדין להשיבך ולומר לך אם אלהיכם אוהב עניים הוא מפני מה אינו מפרנסן אמור לו כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם וזו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את ר"ע אם אלהיכם אוהב עניים הוא מפני מה אינו מפרנסם אמר לו כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם

אמר לו [אדרבה] זו שמחייבתן לגיהנם אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורין וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו והלך אדם אחד והאכילו והשקהו כששמע המלך לא כועס עליו ואתם קרוין עבדים שנאמר (ויקרא כה, נה) כי לי בני ישראל עבדים

אמר לו ר"ע אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שכעס על בנו וחבשו בבית האסורין וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו והלך אדם אחד והאכילו והשקהו כששמע המלך לא דורון משגר לו ואנן קרוין בנים דכתיב (דברים יד, א) בנים אתם לה' אלהיכם

אמר לו אתם קרוים בנים וקרוין עבדים בזמן שאתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין בנים ובזמן שאין אתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין עבדים ועכשיו אין אתם עושין רצונו של מקום אמר לו הרי הוא אומר (ישעיהו נח, ז) הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית אימתי עניים מרודים תביא בית האידנא וקאמר הלא פרוס לרעב לחמך:

דרש רבי יהודה ברבי שלום כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה כך חסרונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה זכה הלא פרוס לרעב לחמך לא זכה ועניים מרודים תביא בית

כי הא דבני אחתיה דרבן יוחנן בן זכאי חזא להו בחילמא דבעו למיחסר שבע מאה דינרי עשינהו שקל מינייהו לצדקה פוש גבייהו שיבסר דינרי כי מטא מעלי יומא דכיפורי שדור דבי קיסר נקטינהו

אמר להו רבן יוחנן בן זכאי לא תדחלון שיבסר דינרי גבייכו שקלינהו מינייכו אמרי ליה מנא ידעת אמר להו חלמא חזאי לכו אמרו ליה ואמאי לא אמרת לן [דניתבינהו] אמר להו אמינא כי היכי דתעבדו מצוה לשמה

רב פפא הוה סליק בדרגא אישתמיט כרעיה בעי למיפל אמר השתא כן איחייב מאן דסני לן כמחללי שבתות וכעובדי עבודת כוכבים א"ל חייא בר רב מדפתי לרב פפא שמא עני בא לידך ולא פרנסתו

דתניא רבי יהושע בן קרחה אומר כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים כתיב הכא (דברים טו, ט) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וכתיב התם (דברים יג, יד) יצאו אנשים בני בליעל מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים

תניא א"ר אלעזר בר' יוסי כל צדקה וחסד שישראל עושין בעולם הזה שלום גדול ופרקליטין גדולין בין ישראל לאביהן שבשמים שנאמר (ירמיהו טז, ה) כה אמר ה' אל תבא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנוד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה [וגו' את] החסד ואת הרחמים חסד זו גמילות חסדים רחמים זו צדקה

תניא רבי יהודה אומר גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה שנאמר (ישעיהו נו, א) כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות הוא היה אומר עשרה דברים קשים נבראו בעולם הר קשה ברזל מחתכו ברזל קשה אור מפעפעו אור קשה מים מכבין אותו מים קשים עבים סובלים אותן עבים קשים רוח מפזרתן רוח קשה גוף סובלו גוף קשה פחד שוברו פחד קשה יין מפיגו יין קשה שינה מפכחתו ומיתה קשה מכולם [וצדקה מצלת מן המיתה] דכתיב (משלי י, ב) וצדקה תציל ממות

דרש רבי דוסתאי ברבי ינאי בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם מביא דורון גדול למלך ספק מקבלין אותו הימנו ספק אין מקבלין אותו הימנו [ואם תמצא לומר מקבלים אותו ממנו] ספק רואה פני המלך ספק אינו רואה פני המלך והקדוש ברוך הוא אינו כן אדם נותן פרוטה לעני זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר (תהלים יז, טו) אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך

רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב אני בצדק אחזה פניך מאי אשבעה בהקיץ תמונתך אמר רב נחמן בר יצחק אלו תלמידי חכמים שמנדדין שינה מעיניהם בעולם הזה והקב"ה משביען מזיו השכינה לעולם הבא

א"ר יוחנן מאי דכתיב (משלי יט, יז) מלוה ה' חונן דל אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כביכול עבד לוה לאיש מלוה

א"ר חייא בר אבא רבי יוחנן (רמי) כתיב (משלי יא, ד) לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות וכתיב (משלי י, ב) לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות שתי צדקות הללו למה אחת שמצילתו ממיתה משונה ואחת שמצילתו מדינה של גיהנם ואי זו היא שמצילתו מדינה של גיהנם ההוא דכתיב ביה עברה דכתיב (צפניה א, טו) יום עברה היום ההוא ואי זו היא שמצילתו ממיתה משונה

He shall find life;  'wealthy' as it is written, [He shall find] righteousness;  'versed in the Aggadah' as it is written, And [he shall find] honour: and it is written elsewhere, The wise shall inherit honour. It has been taught: R. Meir used to say: The critic [of Judaism] may bring against you the argument, 'If your God loves the poor, why does he not support them?' If so, answer him, 'So that through them we may be saved from the punishment of Gehinnom.' This question was actually put by Turnus Rufus  to R. Akiba: 'If your God loves the poor, why does He not support them?' He replied, 'So that we may be saved through them from the punishment of Gehinnom.' 'On the contrary,' said the other, 'it is this which condemns you to Gehinnom. I will illustrate by a parable. Suppose an earthly king was angry with his servant and put him in prison and ordered that he should be given no food or drink, and a man went and gave him food and drink. If the king heard, would he not be angry with him? And you are called "servants", as it is written, 'For unto me the children of Israel are servants.'  R. Akiba answered him: 'I will illustrate by another parable. Suppose an earthly king was angry with his son, and put him in prison and ordered that no food or drink should be given to him, and someone went and gave him food and drink. If the king heard of it, would he not send him a present? And we are called "sons", as it is written, 'Sons are ye to the Lord your God.'  He said to him: 'You are called both sons and servants. When you carry out the desires of the Omnipresent you are called "sons", and when you do not carry out the desires of the Omnipresent, you are called "servants". At the present time you are not carrying out the desires of the Omnipresent. R. Akiba replied: 'The Scripture says, Is it not to deal thy bread to the hungry and bring the poor that are cast out to thy house. When "dost thou bring the poor who are cast out  to thy house"? Now; and it says [at the same time], Is it not to deal thy bread to the hungry?' R. Judah son of R. Shalom preached as follows: In the same way as a man's earnings  are determined for him from New Year,  so his losses are determined for him from New Year. If he finds merit [in the sight of Heaven], then, 'deal out thy bread to the poor';  but if not, then, he will 'bring the poor that are outcast to his house.'  A case in point is that of the nephews of Rabban Johanan b. Zakkai. He saw in a dream that they were to lose seven hundred dinars in that year. He accordingly forced them to give him money for charity until only seventeen dinars were left [of the seven hundred]. On the eve of the Day of Atonement the Government sent and seized them. R. Johanan b. Zakkai said to them, 'Do not fear [that you will lose any more]; you had seventeen dinars and these they have taken.' They said to him, 'How did you know that this was going to happen?' He replied, 'I saw it in a dream.' 'Then why did you not tell us?'  they asked. 'Because,' he said, 'I wanted you to perform the religious precept [of giving charity] quite disinterestedly.' As R. Papa was climbing a ladder, his foot slipped and he narrowly escaped falling. Had that happened, he said, mine enemy  had been punished like Sabbath breakers and idolaters.  Hiyya b. Rab from Difti  said to him: Perhaps a beggar appealed to you and you did not assist him; for so it has been taught: R. Joshua b. Korhah says, Whoever turns away his eyes from [one who appeals for] charity is considered as if he were serving idols. It is written In one place, Beware that there be not a base thought in thine heart,  and in another place, Certain base fellows are gone out.  Just as in the second case the sin is that of idolatry, so in the first case the sin is equivalent to that of idolatry. It has been taught: R. Eliezer son of R. Jose said: All the charity and deeds of kindness which Israel perform in this world [help to promote] peace and good understanding between them and their Father in heaven, as it says, Thus saith the Lord, Enter not into the house of mourning, neither go to lament, neither bemoan them, for I have taken away my peace from this people … even lovingkindness and tender mercies, [where] 'lovingkindness' refers to acts of kindness, and 'tender mercies' to charity. It has been taught: R. Judah says: Great is charity, in that it brings the redemption nearer, as it says, Thus saith the Lord, Keep ye judgment and do righteousness [zedakah], for my salvation is near to come and my righteousness to be revealed.  He also used to say: Ten strong things have been created in the world. The rock is hard, but the iron cleaves it. The iron is hard, but the fire softens it. The fire is hard, but the water quenches it. The water is strong, but the clouds bear it. The clouds are strong, but the wind  scatters them. The wind is strong, but the body bears it. The body is strong, but fright crushes it. Fright is strong, but wine banishes it. Wine is strong, but sleep works it off. Death is stronger than all, and charity saves from death, as it is written, Righteousness [zedakah] delivereth from death. R. Dosthai son of R. Jannai preached [as follows]: Observe that the ways of God are not like the ways of flesh and blood. How does flesh and blood act? If a man brings a present to a king, it may be accepted or it may not be accepted; and even if it is accepted, it is still doubtful whether he will be admitted to the presence of the king or not. Not so God. If a man gives but a farthing to a beggar, he is deemed worthy to receive the Divine Presence, as It is written, I shall behold thy face in righteousness [zedakah], I shall be satisfied when I awake with thy likeness.  R. Eleazar used to give a coin to a poor man and straightway say a prayer, because, he said, it is written, I in righteousness shall behold thy face.  What is the meaning of the words, I shall be satisfied when I awake with thy likeness? R. Nahman b. Isaac said: This refers to the students of the Torah  who banish sleep from their eyes in this world, and whom the Holy One, blessed be He, feasts with the resplendence of the Divine presence in the future world. R Johanan said: What is the meaning of the verse, He that hath pity on the poor lendeth unto the Lord.  Were it not written in the Scripture, one would not dare to say it: as it were, the borrower is a servant to the lender. R. Hiyya b. Abin said: R. Johanan pointed out that it is written, Riches profit not in the day of wrath, but righteousness [zedakah] delivereth from death,  and it is also written, Treasures of wickedness profit nothing, but righteousness [zedakah] delivereth from death.  Why this double mention of righteousness? — One that delivers him from an unnatural death and one that delivers him from the punishment of Gehinnom. Which is the one that delivers him from the punishment of Gehinnom? The one in connection with which the word 'wrath' is used, as it is written, A day of wrath is that day.  What kind of charity is that which delivers a man from an unnatural death?