Avodah Zarah — Daf 68b

כדרבי זירא ת"ש מסיפא היין שנפל לתוך עדשים וחומץ שנפל לתוך גריסין אסור ור"ש מתיר והא ה"נ דפגם מעיקרא ופליגי

וכי תימא ה"נ כדשני ליה עולא לרבי חגא כשהשביח ולבסוף פגם ומי פליגי כשהשביח ולבסוף פגם והא קתני נפל של תרומה תחלה דברי הכל אסור

אלא לאו ש"מ בפגם מעיקרא מחלוקת שמע מינה

הני תלתא בבי דקתני למה לי בשלמא בבא דסיפא קמ"ל בפוגם מעיקרא מחלוקת מציעתא נמי השביח ולבסוף פגם דברי הכל אסור

אלא רישא למה לי השתא ומה סיפא דלא קא משבח כלל אסרי רבנן רישא דקא משבח מיבעיא

אמר אביי רישא לר"ש אצטריך והכי קאמרי ליה רבנן לר"ש עיסה זו ראויה להחמיץ בשתי שעות מי גרם לה שתחמיץ בשעה אחת איסור

ור' שמעון כשהשביחו שניהם השביחו כשפגמו שניהם פגמו

לר"ש ליצטרף היתר ואיסור בהדי הדדי וליתסר

ר"ש לטעמיה דאמר אפי' איסור ואיסור נמי לא מיצטרפי

דתנן הערלה וכלאי הכרם מצטרפין ר"ש אומר אין מצטרפין

ההוא עכברא דנפל לחביתא דשיכרא אסריה רב לההוא שיכרא אמרוה רבנן קמיה דרב ששת נימא קסבר נט"ל אסור

אמר להו רב ששת בעלמא סבר רב נט"ל מותר והכא חידוש הוא דהא מימאס מאיס ובדילי אינשי מיניה ואפילו הכי אסריה רחמנא הלכך נט"ל נמי אסור

אמרו ליה רבנן לרב ששת אלא מעתה ליטמא לח ויבש אלמה תנן מטמאין לחים ואין מטמאין יבשים

ולטעמיך שכבת זרע תטמא לח ויבש אלמה תנן מטמאין לחין ואין מטמאין יבשין

אלא מאי אית לך למימר שכבת זרע אמר רחמנא בראויה להזריע ה"נ במותם אמר רחמנא כעין מותם

מתקיף לה רב שימי מנהרדעא ומי מאיס והלא עולה על שלחן של מלכים אמר רב שימי מנהרדעא לא קשיא הא בדדברא הא בדמתא

אמר רבא הלכתא נותן טעם לפגם מותר ועכברא בשיכרא לא ידענא מאי טעמא דרב אי משום דקסבר נותן טעם לפגם אסור ולית הלכתא כוותיה אי משום דקסבר נותן טעם לפגם מותר ועכברא בשיכרא אשבוחי משבח

איבעיא להו

Why were the three clauses  which are taught necessary? — It is quite right that he quotes the third because he thereby teaches us that there is difference of opinion even when it deteriorated from the outset. The second likewise [taught us that] if it improved and in the end deteriorated all agree that it is prohibited. But why [quote] the first clause? Since in the third clause, where no improvement at all occurred, the Rabbis prohibit it, how much more so [must they prohibit it] where there was improvement! — Abaye said: The first clause is necessary because of R. Simeon,  and the Rabbis spoke thus to R. Simeon: This dough should take two hours to leaven and what caused it to leaven in one hour? — [Yeast which was] prohibited.  How does R. Simeon [meet this argument]? — When there was improvement it was caused by both [kinds of yeast]  and when there was deterioration it was also caused by both. But according to R. Simeon, the lawful and prohibited elements should be combined and render [the dough] prohibited! — R. Simeon follows his own opinion, viz., that even two prohibited elements  are not to be combined,  for we have learnt: 'Orlah and mixed plantings may be combined; R. Simeon says that they may not be combined. A mouse fell into a cask of beer and Rab prohibited the beer. Some Rabbis mentioned this in the presence of R. Shesheth and remarked: He evidently was of the opinion that when it imparts a worsened flavour it is prohibited. [R. Shesheth] said to them: Rab certainly maintains elsewhere that when it imparts a worsened flavour it is permitted. Here, however, we have an anomaly since it is something repugnant and people recoil from it; and even then the Divine Law prohibited it  with the consequence that although it imparts a worsened flavour it is nevertheless prohibited. The Rabbis said to R. Shesheth: According to your argument [a creeping thing] should defile  whether moist or dry; why then have we learnt: They defile when moist but not when dry!  — And according to your reasoning semen should defile whether moist or dry; why then have we learnt: It defiles when moist but not when dry! What, however, you could say is that the semen of which the Divine Law speaks [as defiling] is such as is capable of causing fertilisation; and likewise here [in connection with creeping things] the Divine Law uses the expression when they are dead,  i.e., when they have the appearance of being dead.  R. Shimi of Nehardea objected: Is [the mouse something] repugnant; is it not brought upon the table of kings! — R. Shimi of Nehardea said:  There is no contradiction, for [what is served at meals] is the fieldmouse and [what fell into the beer] was the domestic mouse. Raba said: The legal decision is that when it imparts a worsened flavour it is permitted, but what was Rab's reason [for prohibiting it] in the case where a mouse fell into beer I do not know. Was it because he held that when it imparts a worsened flavour it is prohibited and the legal decision is not in agreement with him, or because he held that when it imparts a worsened flavour it is permitted but a mouse in the beer causes an improvement [to the flavour]! The question was asked: