Avodah Zarah — Daf 62b

העלה לי פירות הללו לירושלים לחלק אבל אומר לו העלם לאוכלם ולשתותם בירושלים ונותנין זה לזה מתנה של חנם

ורבא אמר לעולם דקדוש בקדושת שביעית ודקא קשיא לך פועל פועל דלא נפיש אגריה לא קנסוהו רבנן חמרין דנפיש אגרייהו קנסו רבנן בהו ומתני' חומרא דיין נסך שאני:

איבעיא להו שכרו לסתם יינן מהו מי אמרי' כיון דאיסורא חמור כדיין נסך שכרו נמי אסור או דלמא הואיל וטומאתו קיל אף שכרו נמי קיל

תא שמע דההוא גברא דאגר ארביה לסתם יינן יהבו ליה חיטי באגרא אתא לקמיה דרב חסדא א"ל זיל קלינהו וקברינהו בקברי

ולימא ליה בדרינהו אתו בהו לידי תקלה וליקלינהו וליבדרינהו דלמא מזבלי בהו

ולקברינהו בעינייהו מי לא תנן אחד אבן שנסקל בה ואחד עץ שנתלה עליו ואחד סייף שנהרג בו ואחד סודר שנחנק בו כולם נקברים עמו

התם דקא קברי בבי דינא מוכחא מילתא דהרוגי בית דין נינהו הכא לא מוכחא מילתא אימר אינש גנב ואייתי קברא הכא

דבי רבי ינאי יזפי פירי שביעית מעניים ופרעו להו בשמינית אתו אמרו ליה לרבי יוחנן אמר להו יאות הן עבדין

וכנגדן באתנן מותר דתניא נתן לה ולא בא עליה בא עליה ולא נתן לה אתננה מותר

נתן לה ולא בא עליה פשיטא כיון דלא בא עליה מתנה בעלמא הוא דיהיב לה ותו בא עליה ולא נתן לה הא לא יהיב לה ולא מידי וכיון דלא נתן לה מאי אתננה מותר

אלא הכי קאמר נתן לה ואחר כך בא עליה או בא עליה ואחר כך נתן לה אתננה מותר

נתן לה ואחר כך בא עליה לכי בא עליה

The question was asked: How is it with his wage [when an Israelite is employed by a heathen] in connection with ordinary wine?  Do we maintain that since its prohibition  is as strict as with wine for a libation, the wage is likewise prohibited; or perhaps for the reason that its power of defilement is lighter  [the attitude towards] the wage is also more lenient? — Come and hear! A certain man hired out his ship [to transport] ordinary wine [of heathens] and they paid him in wheat. He came before R. Hisda who said to him, 'Go, burn and bury it in a graveyard.' But he should have told him to scatter it!  — People might come to wrong-doing through it.  Then he should have told him to burn and scatter it! — People might use it as manure. Then let it be buried in its natural state, for have we not learnt: The stone with which a person was stoned, the tree upon which he was hanged, the sword with which he was decapitated, and the sheet with which he was strangled are all alike buried with him!  — In this latter instance, since the persons were buried by the Court,  it would be generally known that they had been executed under sentence of the Court; but in the former instance the circumstances would not be generally known and a person might suppose that somebody had stolen [the wheat] and brought it to be buried there. The scholars in the School of R. Jannai used to borrow fruits of the Sabbatical year from the poor and repay them in the eighth year.  When this was reported to R. Johanan, he said to them,