Avodah Zarah — Daf 41b

והא שברים נינהו תרגמה שמואל בעומדין על בסיסן

אתמר עבודת כוכבים שנשתברה מאיליה רבי יוחנן אמר אסורה רשב"ל אמר מותרת

רבי יוחנן אמר אסורה דהא לא בטלה רשב"ל אמר מותרת מסתמא בטולי מבטיל לה מימר אמר איהי נפשה לא אצלה לההוא גברא מצלה ליה

איתיביה ר' יוחנן לרשב"ל (שמואל א ה, ד) וראש דגון ושתי כפות ידיו כרותות וגו' וכתיב (שמואל א ה, ה) על כן לא ידרכו כהני דגון וגו'

אמר לו משם ראיה התם שמניחין את הדגון ועובדין את המפתן דאמרי הכי שבקיה איסריה לדגון ואתא איתיב ליה על המפתן

איתיביה המוצא שברי צלמים הרי אלו מותרין הא שברי עבודת כוכבים אסורין

לא תימא שברי עבודת כוכבים אסורין אלא אימא הא צלמים עצמן אסורין וסתמא כר' מאיר

ורבי יוחנן מדר"מ נשמע להו לרבנן לאו אמר ר' מאיר צלמים אסורין שברי צלמים מותרין לרבנן עבודת כוכבים נמי היא אסורה ושבריה מותרין

הכי השתא התם אימר עבדום אימר לא עבדום ואת"ל עבדום אימר בטלום עבודת כוכבים ודאי עבדוה מי יימר דבטלה הוי ספק וודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי

ואין ספק מוציא מידי ודאי והתניא חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות אפילו הן בני יומן הרי הן בחזקת מתוקנין

והא הכא דודאי טבילי ספק עשרינהו ספק לא עשרינהו וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי

התם ודאי וודאי הוא דודאי עשרינהו כדרבי חנינא חוזאה דאמר רבי חנינא חוזאה חזקה על חבר שאינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו

ואבע"א מעיקרא לא טבילי ספק וספק הוא

אפשר דעבד כדר' אושעיא דאמר מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר

ואין ספק מוציא מידי ודאי והתניא אמר ר' יהודה מעשה בשפחתו

It has been stated: If an idol was broken of its own accord,  R. Johanan said that [its fragments] are prohibited, and R. Simeon b. Lakish said that they are permitted. R. Johanan said that they are prohibited because [the idol] has not been annulled.  R. Simeon b. Lakish said that they are permitted because [the owner] certainly annuls [the idol] without expressly doing so by saying, 'It could not save itself, so how can it save me!' R. Johanan quoted against R. Simeon b. Lakish: And the head of Dagon and both the palms of his hands lay cut off … Therefore neither the priests of Dagon, nor any that come into Dagon's house, tread etc.!  — He replied to him: Can any proof [be brought] from there? In that passage [we learn] that they abandoned Dagon and worshipped the threshold; because, said they, the divinity left Dagon and went and settled itself upon the threshold.  [R. Johanan then] quoted against him: IF ONE FINDS FRAGMENTS OF IMAGES, BEHOLD THEY ARE PERMITTED — consequently, fragments of idols are prohibited! — [R. Simeon replied:] Do not deduce that fragments of idols are prohibited, but deduce that the images themselves [when whole] are forbidden, and the anonymous statement in the Mishnah is the view of R. Meir. Now as to R. Johanan, are we not to infer from the view of R. Meir what is the opinion of the Rabbis: Did not R. Meir say that images are prohibited but the fragments of images are permitted? Hence likewise, according to the Rabbis, while an idol itself is prohibited, its fragments are permitted?  — But is the analogy correct? There [in the case of images] they were perhaps worshipped or perhaps not; and even if you assume that they had been worshipped, perhaps they had been annulled. But in the case of an idol, it has certainly been worshipped; and who can say whether it has been annulled? Consequently there is a doubt  and a certainty,  and a doubt cannot set aside a certainty. And cannot a doubt set aside a certainty? Behold it has been taught: If a haber  died and left a store-room full of fruits even if they are only then due to be tithed,  they are presumed to have been properly treated.  Now here it is certain [that the fruits were once] untithed and there is a doubt whether he had tithed them or not; yet the doubt does set aside the certainty!  [No] here it is a case of certainty and certainty, because it is regarded as certain that he had tithed the produce, according to the teaching of R. Hanina of Hozae.  For R. Hanina of Hozae said: It is presumed with a haber that he does not allow anything to pass out of his control unless it had been properly treated. Or if you wish I can say that it is a case of doubt and doubt, as he might have acted according to [the advice of] R. Oshaia who said: A man may act cunningly with his produce and store it together with the chaff, so that his cattle may eat of it and it become exempt from the tithe. And cannot a doubt set aside a certainty? Behold it has been taught: R. Judah said: It once happened that a female slave