Avodah Zarah — Daf 38a

אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא

אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב כל הנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי עובדי כוכבים בסורא מתנו הכי בפומבדיתא מתנו הכי אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב כל שאינו נאכל על שולחן מלכים ללפת בו את הפת אין בו משום בישולי עובדי כוכבים

מאי בינייהו איכא בינייהו דגים קטנים וארדי ודייסא

אמר רב אסי אמר רב דגים קטנים מלוחים אין בהן משום בישולי עובדי כוכבים אמר רב יוסף אם צלאן עובד כוכבים סומך ישראל עליהם משום עירובי תבשילין ואי עבדינהו עובד כוכבים כסא דהרסנא אסור

פשיטא מהו דתימא הרסנא עיקר קמ"ל קימחא עיקר

אמר רב ברונא אמר רב עובד כוכבים שהצית את האור באגם כל החגבים שבאגם אסורין ה"ד אילימא דלא ידע הי טהור והי טמא מאי איריא עובד כוכבים אפילו ישראל נמי אלא משום בישולי עובדי כוכבים

כי האי גוונא מי אסיר והאמר רב חנן בר אמי א"ר פדת א"ר יוחנן האי עובד כוכבים דחריך רישא שרי למיכל מיניה אפילו מריש אוניה אלמא לעבורי שער קמיכוין ה"נ לגלויי אגמא קא מיכוין

לעולם דלא ידע הי טהור והי טמא ומעשה שהיה בעובד כוכבים היה

גופא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן האי עובד כוכבים דחריך רישא שרי למיכל מיניה אפילו מריש אוניה אמר רבינא הלכך האי עובד כוכבים דשדא סיכתא לאתונא וקבר בה ישראל קרא מעיקרא שפיר דמי פשיטא מהו דתימא לבשולי מנא קא מיכוין קמ"ל לשרורי מנא קא מיכוין

אמר רב יהודה אמר שמואל הניח ישראל בשר על גבי גחלים ובא עובד כוכבים והפך בו מותר היכי דמי אילימא דאי לא הפך ביה הוה בשיל פשיטא אלא לאו דאי לא הפך לא הוה בשיל אמאי מותר בישולי של עובדי כוכבים נינהו

לא צריכא דאי לא הפך הוה בשיל בתרתי שעי והשתא קא בשיל בחדא שעתא מהו דתימא קרובי בישולא מילתא היא קמ"ל

והאמר ר' אסי א"ר יוחנן כל שהוא כמאכל בן דרוסאי אין בו משום בישולי עובדי כוכבים הא אינו כמאכל בן דרוסאי יש בו משום בשולי עובדי כוכבים

התם כגון דאותביה בסילתא ושקליה עובד כוכבים ואותביה בתנורא

תניא נמי הכי מניח ישראל בשר על גבי גחלים ובא עובד כוכבים ומהפך בו עד שיבא ישראל מבית הכנסת או מבית המדרש ואינו חושש שופתת אשה קדירה על גבי כירה ובאת עובדת כוכבים

R. Samuel b. Isaac said in the name of Rab: Whatever is eaten raw does not come within [the law of what is prohibited] on account of having been cooked by heathens. Thus was it taught in Sura;  but in Pumbeditha  they taught this version: R. Samuel b. R. Isaac said in the name of Rab: Whatever is not brought upon the table of kings to serve as a relish with bread does not come within [the law of what is prohibited] on account of having been cooked by heathens. What is the difference between the two versions? — [The permissibility of] small fish, mushrooms and pounded grain. R. Assi said in the name of Rab: Small fish when salted [by heathens] do not come within [the law of what is prohibited] on account of having been cooked by heathens. R. Joseph said: If a heathen roasted them, an Israelite may rely upon them in connection with 'erube tabshilin.  If, however, a heathen made them into a pie of fish-hash it is prohibited. This is obvious! — You might argue that [in such a pie] the fish-hash is the principal element;  hence he informs us that the flour is the principal element. R. Berona said in the name of Rab: If a heathen set fire to uncleared ground,  all the [roasted] locusts found in the uncleared ground are prohibited. How is this to be understood? Is it to say that the reason is because he could not distinguish between the clean and unclean species; why, then, specify that a heathen [kindled the fire] since it would be the same if even an Israelite did so! Or is it on account of [the locusts] having been cooked by a heathen? But in such a circumstance  would they be prohibited! Did not R. Hanan b. Ammi declare that R. Pedath said in the name of R. Johanan: If a heathen singed the head,  it is permissible to eat of it even from the tip of the ear!  This proves [does it not?] that it is assumed that his intention, was to remove the hair; so similarly [in the other case it should be allowed] because his intention was to clear the ground! — [No, the true reason was] certainly because he could not distinguish between the clean and unclean species, and the incident actually happened with a heathen. The above text stated: 'R. Hanan b. Ammi declared that R. Pedath said in the name of R. Johanan: If a heathen singed the head, it is permissible to eat of it even from the tip of the ear.' Rabina said: Consequently if a heathen threw a coulter into a stove and an Israelite had previously deposited a pumpkin there, it is all right.  This is obvious! — You might argue that his intention had been to boil the blade;  hence he informs us that his intention was to harden it. Rab Judah said in the name of Samuel: If an Israelite left meat on the coals and a heathen came and turned it over, it is permitted. How is this to be understood? If I say that the meat would have been cooked without being turned over, obviously [it is permitted]; is it not then [to be inferred] that we have here a case where it would not have been cooked without being turned over? Why, then, is it permitted seeing it is food cooked by a heathen! — No; it is necessary to suppose a circumstance where it would have taken two hours to cook if he had not turned it over, but now it was cooked in one hour. You might consequently have argued that hastening the process of cooking is a matter which is taken into consideration;  hence he informs us [that it is not considered]. But R. Assi said in the name of R. Johanan: Any food which is [already cooked to the extent] of that which was eaten by Ben Drusus  does not come within the law prohibiting the cooked food of heathens,  hence if it is not cooked to that extent it does come within the prohibition!  — The circumstance referred to [by R. Johanan] is where, e.g., [an Israelite] placed the meat in a pot and a heathen took and set it in an oven.  There is a teaching to the same effect: An Israelite may set meat upon the coals and let a heathen then come and turn it over pending his return from the Synagogue or House of Study, and he need not take notice of it; and [an Israelite] woman may set a pot on a stove and let a Gentile woman