Avodah Zarah — Daf 28b

בפיקעא אורי ליה רבי אמי ואמרי לה רבי אסי אורי ליה ליתי שב ביני אהלא תולנא וצייר ליה בחללא דבי צוארא וליכריך עילויה נירא ברקא וטמיש ליה בנטפא חיורא וליקליה ובדר ליה עילויה אדהכי והכי ליתי קשיתא דאסנא לינח פיקעא להדי פיקעא

וה"מ פיקעא עילאה פיקעא תתאה מאי לייתי תרבא דצפירתא דלא אפתח וליפשר ולישדי ביה

ואי לא לייתי תלת טרפא קרא דמייבשי בטולא וליקלי וליבדר עילויה ואי לא לייתי משקדי חלזוני ואי לא מייתי משח קירא ולינקוט בשחקי דכיתנא בקייטא ודעמר גופנא בסיתווא

רבי אבהו חש באודניה אורי ליה ר' יוחנן ואמרי ליה בי מדרשא מאי אורי ליה כי הא דאמר אביי אמרה לי אם לא איברי כולייתא אלא לאודנא ואמר רבא אמר לי מניומי אסיא כולהו שקיינו קשו לאודנא לבר ממיא דכולייתא לייתי כולייתא דברחא קרחא וליקרעיה שתי וערב ולינח אמללא דנורא והנהו מיא דנפקי מיניה לישדינהו באודניה לא קרירי ולא חמימי אלא פשורי

ואי לא לייתי תרבא דחיפושתא גמלניתא וליפשר ולישדי ביה ואי לא למלייה לאודניה מישחא וליעבד שב פתילתא דאספסתא וליתי שופתא דתומא וליתוב ברקא בחד רישא וליתלי בהו נורא ואידך רישא מותבא באודנא וליתוב אודניה להדא נורא ויזדהר מזיקא ונישקול חדא וננח חדא

לישנא אחרינא ואי לא לייתי שב פתילתא ביקרא ושייף ליה מישחא דאספסתא ונייתי חד רישא בנורא וחד רישא באודניה ונשקול חדא וננח חדא ויזדהר מזיקא

ואי לא לייתי אודרא דנדא דלא משקיף וננח בה ולתלייה לאודניה להדי נורא ומיזדהר מזיקא ואי לא לייתי גובתא דקניא עתיקא בר מאה שנין ולימלחיה מילחא גללניתא ולקלי ולידבק וסימנך רטיבא ליבשתא ויבשתא לרטיבא

אמר רבה בר זוטרא אמר רבי חנינא מעלין אזנים בשבת תני רב שמואל בר יהודה ביד אבל לא בסם איכא דאמרי בסם אבל לא ביד מ"ט מזריף זריף

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת סבור מיניה הני מילי הוא דשחקי סמנין מאתמול אבל משחק בשבת ואתויי דרך רשות הרבים לא א"ל ההוא מרבנן ורבי יעקב שמיה לדידי מיפרשא מיני' דרב יהודה אפילו מישחק בשבת ואתויי דרך רשות הרבים מותר

רב יהודה שרא למיכחל עינא בשבת אמר להו רב שמואל בר יהודה מאן ציית ליהודה מחיל שבי לסוף חש בעיניה שלח ליה שרי או אסיר שלח ליה לכ"ע שרי לדידך אסיר

וכי מדידי הוא דמר שמואל היא ההיא אמתא דהואי בי מר שמואל דקדחא לה עינא בשבתא צווחא וליכא דאשגח בה פקעא עינא למחר נפק מר שמואל ודרש עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת מאי טעמא דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלו

כגון מאי אמר רב יהודה כגון רירא דיצא דמא דימעתא וקידחא ותחלת אוכלא לאפוקי סוף אוכלא ופצוחי עינא דלא

אמר רב יהודה זיבורא ודחרזיה סילוא וסמטא ודכאיב ליה עינא ואתי עילויה אישתא כולהו בי בני סכנתא חמה לחמה וסילקא לצינא וחילופא סכנתא חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא וחילופא סכנתא חמימי לסילוא וקרירי

R. Abbahu had pain in his ear and he was given some directions by R. Johanan — others say, by those in the House of Study. What were the directions? — Similar to those of Abaye  [who said]: My Mother told me that kidneys were only made to [heal] the ear. So also said Raba: Minyomi the physician told me that any kind of fluid is bad for the ear except the juice from kidneys. One should take the kidney of a 'bald-buck', cut it cross-wise and place it on glowing coals, and pour the water which comes out of it into the ear, neither cold nor hot, but tepid. Else, one should take the fat of a large-size cockchafer, melt it and drip it [into the ear]. Or else, the ear should be filled with oil, then seven wicks should be made out of green blades of wheat-stalks at the one end of which dry garlic ends and some white thread should be set alight while the other end is placed within the ear, the ear should be exposed to the light but care should be taken that no spark falls on it, each wick [when done with] should be replaced by another. Another version is: One should prepare seven wicks of white thread  and dip them in oil of balsam-wood  setting light to the one end and placing the other end in the ear, each one, when done with, should be replaced by another, care being taken to avoid any sparks. Or let one take tow cotton which has been dyed but not combed and place it within the ear, which should be placed above a fire, taking precaution against sparks. Another remedy: Take a tube of an old cane [which has been detached from the soil] for about a century and fill it with rock salt, then burn it and apply the ashes [to the sore part]. [Take as] thy mnemonic [to remember how to apply the foregoing,] in liquid form to a dry sore, and in dry form to a wet sore. Said Raba b. Zutra in the name of R. Hanina: It is permissible to restore the ear into its proper position on the Sabbath. Whereon R. Samuel b. Judah commented: Only with the hand, but not by applying medicines. Some report: By applying medicine, but not with the hand, the reason being that it causes soreness. Said R. Zutra b. Tobiah in the name of Rab: If one's eye gets out of order, it is permissible to paint it on the Sabbath. He was understood to be of opinion that this only holds good when the medical ingredients had been ground the previous day, but if it is necessary to grind them on the Sabbath and carry them through a public road, it would not be permitted; but one of the Rabbis, R. Jacob by name, remarked to him: It was made plain to me on behalf of Rab Judah that even grinding on the Sabbath and the carrying through the public street are permissible. Rab Judah declared it as permissible to paint the eye on the Sabbath. Whereupon R. Samuel b. Judah said: He who acts according to Judah profanes the Sabbath. After some time when he himself had a sore eye he sent to ask of Rab Judah: Is it permitted or forbidden? He sent back [the following reply:] 'To everyone else it is permitted — but to you it is forbidden.  Was it on my own authority [that I permitted it?] It was on that of Mar Samuel'. It once happened to a maid-servant in Mar Samuel's house that her eye became inflamed on a Sabbath; she cried, but no one attended her  and her eye dropped. On the morrow Mar Samuel went forth and propounded that if one's eye gets out of order it is permissible to paint it on the Sabbath, the reason being because the eyesight is connected with the mental faculties. What kind [of disorder]?  Said R. Judah: Such as discharge, pricking, congestion, watering, inflammation or the first stages of sickness, excluding the last stage of sickness or the brightening of the eyesight in which cases it is not permitted. Said Rab Judah: The sting of a wasp, the prick of a thorn,  an abscess, a sore eye or an inflammation — for all these a bath-house is dangerous. Radishes are good for fever, and beets for cold shivers: the reverse is dangerous. Warm things [are good] for a scorpion [bite] and cold things for that by a wasp: the reverse is dangerous. Likewise warm things for a thorn prick and cold