Avodah Zarah — Daf 15b

ומנא תימרא דאמרינן כי האי גוונא דתנן בש"א לא ימכור אדם פרה החורשת בשביעית וב"ה מתירין מפני שיכול לשוחטה

אמר רבה מי דמי התם אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית הכא אדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת

א"ל אביי וכל היכא דאדם מצווה אסור והרי שדה דאדם מצווה על שביתת שדהו בשביעית ותנן בש"א לא ימכור אדם שדה ניר בשביעית וב"ה מתירין מפני שיכול להובירה

מתקיף לה רב אשי וכל היכא דאין אדם מצווה שרי והרי כלים דאין אדם מצווה על שביתת כלים בשביעית ותנן אלו הן כלים שאין אדם רשאי למוכרן בשביעית המחרישה וכל כליה העול והמזרה והדקר

אלא אמר רב אשי כל היכא דאיכא למיתלא תלינן ואע"ג דמצווה וכל היכא דליכא למיתלי לא תלינן אע"ג דאינו מצווה

רבה זבין ההוא חמרא לישראל החשיד למכור לעובד כוכבים א"ל אביי מ"ט עבד מר הכי א"ל אנא לישראל זביני א"ל והא אזיל ומזבין ליה לעובד כוכבים לעובד כוכבים קא מזבין לישראל לא קא מזבין

איתיביה מקום שנהגו למכור בהמה דקה לכותים מוכרין שלא למכור אין מוכרין מ"ט אילימא משום דחשידי ארביעה ומי חשידי והתניא אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים זכרים אצל זכרים ונקבות אצל נקבות ואין צ"ל נקבות אצל זכרים וזכרים אצל נקבות

ואין מוסרין בהמה לרועה שלהן ואין מייחדין עמהם ואין מוסרין להם תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות אבל מעמידין בהמה בפונדקאות של כותים זכרים אצל נקבות ונקבות אצל זכרים ואין צ"ל זכרים אצל זכרים ונקבות אצל נקבות

ומוסרין בהמה לרועה שלהן ומייחדין עמהם ומוסרין להם תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות אלמא לא חשידי

ועוד תניא אין מוכרין להם לא זיין ולא כלי זיין ואין משחיזין להן את הזיין ואין מוכרין להן לא סדן ולא קולרין ולא כבלים ולא שלשלאות של ברזל אחד עובד כוכבים ואחד כותי

מ"ט אי נימא דחשידי אשפיכות דמים ומי חשידי האמרת ומייחדין עמהן אלא משום דאתי לזבונה לעובד כוכבים

וכי תימא כותי לא עביד תשובה ישראל עביד תשובה והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה כדרך שאמרו אסור למכור לעובד כוכבים כך אסור למכור לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים רהיט בתריה תלתא פרסי וא"ד פרסא בחלא ולא אדרכיה

א"ר דימי בר אבא כדרך שאסור למכור לעובד כוכבים אסור למכור ללסטים ישראל ה"ד אי דחשיד דקטיל פשיטא היינו עובד כוכבים

ואי דלא קטיל אמאי לא לעולם דלא קטיל והב"ע במשמוטא דזימנין דעביד לאצולי נפשיה

תנו רבנן אין מוכרין להן תריסין וי"א מוכרין להן תריסין מ"ט אילימא משום דמגנו עלייהו אי הכי אפילו חיטי ושערי נמי לא אמר רב

R. Ashi objected: Are we, on the other hand, to take it that a thing concerning which there is no direct command may be sold to one who is likely to use it contrary to that command? Take then the case of implements — for no one is commanded to let one's implements be idle in the Sabbatical year. Yet we have learnt: Following are the implements which one is not allowed to sell in the Sabbatical year: the plough and all its accessory vessels, the yoke, the winnowing-fan and the mattock!  But, continued R. Ashi, where there is reason for the assumption [that proper use will be made] we assume it,  even though a command is involved, and where there is no reason for such assumption,  we do not assume it, even where there is no command involved. Rabbah once sold an ass  to an Israelite who was suspected of selling it to an idolater. Said Abaye to him: 'Wherefore have you acted thus?' said he, 'It is to an Israelite that I have sold it.' 'But,' he retorted, 'he will go and sell it to an idolater!' 'Why' — [argued the other] 'should he sell it to an idolater and not sell it to an Israelite?' He [Abaye] objected to him [from the following Baraitha]: In a place where it is the custom to sell small cattle to Cutheans,  such sale is permitted, but where they usually do not sell, such sale is not permitted. Now, what is the reason [for the prohibition]? Shall we say because they are suspected of immoral practices? But are they to be suspected? Has it not been taught: One may not place cattle in inns kept by idolaters even male-cattle with male persons and female-cattle with female persons, and it is needless to say that female-cattle with male persons and male-cattle with female persons [are forbidden]; nor may one hand over cattle to one of their shepherds; nor may one be alone with them;  nor may one entrust a child to them to be educated, or to be taught a trade.  One may however place cattle in inns kept by Cutheans even male-cattle with female persons and female-cattle with male persons, and it goes without saying that males with males and females with females are permitted; so also may one hand over cattle to one of their shepherds and be alone with them, or hand over a child to them to be educated or to be taught a trade.  This shows indeed that they are not to be suspected.  And it has further been taught: One should not sell them either weapons or accessories of weapons, nor should one grind any weapon for them, not may one sell them either stocks or neck-chains or ropes, or iron chains — neither to idolaters nor Cutheans.  Now, what is the reason?  Shall we say because they are suspected of murder? But are they suspect, seeing we have just said that one may be alone with them! Hence it is only because he might sell it to an idolater.  Should you, moreover, say that whereas a Cuthean will not repent an Israelite will repent?  Surely R. Nahman said in the name of Raba b. Abbuha: Just as it was said that it is forbidden to sell to an idolater, so is it forbidden to sell to an Israelite who is suspected of selling it to an idolater! He [Rabbah] thereupon ran three parasangs  after the buyer (some say one parasang along a sand-mount) but failed to overtake him. R. Dimi b. Abba said: Just as it is forbidden to sell  to an idolater, so it is forbidden to sell to a robber who is an Israelite. What are the circumstances? If he is suspected of murder, then it is quite plain; he is the same as an idolater! If [on the other hand] he has never committed murder, why not [sell them to him]? — It refers indeed to one who has not committed murder; but we may be dealing here with a cowardly thief who is apt at times [when caught] to save himself [by committing murder]. Our Rabbis taught: It is forbidden to sell them shields; some say, however, that shields may be sold to them. What is the reason [for this prohibition]? Shall we say, Because they protect them? In that case even wheat or barley should likewise not [be sold to them].  — Said Rab: