Arakhin — Daf 12b

שניה עלה וכיבש יהויקים:

וכן בשניה

ושניה במוצאי שביעית מי משכחת לה מכדי בית שני כמה קם ארבע מאה ועשרים ארבע מאה תמניא יובלי ארבסרי תרי שבוע פשו להו שית הוה ליה בשיתא בשבוע

הא מני רבי יהודה היא דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן אייתי תמניא מתמניא יובלי והני שית הוי ארביסר אישתכח דבמוצאי שביעית חרוב

אי ר' יהודה בראשונה לא משכחת לה דתניא שבעה עשר יובלות מנו ישראל משנכנסו לארץ ועד שיצאו ואי אתה יכול לומר משעה שנכנסו מנו שאם אתה אומר כן נמצא בית חרב בתחילת יובל ואי אתה מוצא (יחזקאל מ, א) בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר

אלא צא מהם שבע שכיבשו ושבע שחילקו ואתה מוצא (יחזקאל מ, א) בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר

ואי רבי יהודה אייתי שבסרי משבסרי יובלי שדי אהני הוה ליה בתלתא בשבוע

הנך שני דאגלינהו סנחריב עד דאתא ירמיה אהדרינהו לא קחשיב להו

איבעית אימא לעולם רבנן וכי קתני וכן בשניה אשארא

הכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי משמרתו של יהויריב בשניה מי הואי

והתניא ארבע משמרות עלו מן הגולה ידעיה וחרים פשחור ואימר עמדו נביאים שביניהם וחלקום לכ"ד משמרות בללום ונתנום בקלפי בא ידעיה ונטל חלקו וחלק חביריו שש

, in the second he came up and conquered Jehoiakim. ‘The same happened with the second [destruction of the Temple]’. But how is it possible that the second time it happened at the end of a septennate? For how long did the second [Temple] stand? Four hundred and twenty years. Now, four hundred years correspond to eight [cycles of] jubilees, fourteen years would make two septennates, leaving six years over. Hence it [the second destruction] should have happened in the sixth year [of the septennate]! — This is in accord with R. Judah, who says that the fiftieth year is counted both ways. Take the eight years of the eight jubilee [cycles], add [to them] those six [years] which will amount to fourteen years, thus it is found that it [the destruction of the second Sanctuary] happened at the end of a septennate. But on the view of R. Judah it could not have happened the first time at the end of a septennate; for it was taught: Seventeen jubilee [cycles] did Israel count from the time they entered the Land [of Israel] until they left it. And you cannot assume that they counted from the moment they entered, for if you were to say so, it would be found that the [first] Temple was destroyed at the beginning of a jubilee, and you could not find [right the statement]: ‘in the fourteenth year, after that the city was smitten’. Rather, deduct from them the seven years of the conquest and the seven during which the land was distributed, thus you find [substantiated]: ‘In the fourteenth year after that the city was smitten’. But according to R. Judah you must count the seventeen years of the seventeen jubilee [cycles], and add them to these, so that it happened in the third year of a seven years cycle! — The years from the exile by Sennecherib until their return through Jeremiah are not counted. Or, if you like, I can say it is indeed in accord with the Rabbis, and as to the statement ‘the same happened the second time’, this refers to the remaining [details]. This also stands to reason, for if you were not to take it thus, was there indeed the guard of Jehoiarib at the second Sanctuary? Was it not taught: Four guards went up from the Exile: Jedaiah, Harim, Pashhur and Immer. The prophets who were among them divided them into twenty-four guards. They mixed them [the lots] and placed them into an urn. Thereupon came Jedaiah and took six for his own portion and for that of his fellows;