וַיֵּ֥רַֽע לִ֖י מְאֹ֑ד וָֽאַשְׁלִ֜יכָה אֶֽת־ כָּל־ כְּלֵ֧י בֵית־ טוֹבִיָּ֛ה הַח֖וּץ מִן־ הַלִּשְׁכָּֽה׃