וַיֹּ֣אמֶר פִּֽינְחָ֣ס בֶּן־ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֡ן אֶל־ בְּנֵי־ רְאוּבֵ֨ן וְאֶל־ בְּנֵי־ גָ֜ד וְאֶל־ בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֗ה הַיּ֤וֹם׀ יָדַ֙עְנוּ֙ כִּֽי־ בְתוֹכֵ֣נוּ יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־ מְעַלְתֶּ֥ם בַּֽיהוָ֖ה הַמַּ֣עַל הַזֶּ֑ה אָ֗ז הִצַּלְתֶּ֛ם אֶת־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד יְהוָֽה׃