וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵיהֶ֗ם לֹ֤א נוּכַל֙ לַעֲשׂוֹת֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לָתֵת֙ אֶת־ אֲחֹתֵ֔נוּ לְאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ ל֣וֹ עָרְלָ֑ה כִּֽי־ חֶרְפָּ֥ה הִ֖וא לָֽנוּ׃
וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵיהֶ֗ם לֹ֤א נוּכַל֙ לַעֲשׂוֹת֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לָתֵת֙ אֶת־ אֲחֹתֵ֔נוּ לְאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ ל֣וֹ עָרְלָ֑ה כִּֽי־ חֶרְפָּ֥ה הִ֖וא לָֽנוּ׃