וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב הֲכִי־ אָחִ֣י אַ֔תָּה וַעֲבַדְתַּ֖נִי חִנָּ֑ם הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מַה־ מַּשְׂכֻּרְתֶּֽךָ׃