וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־ אָדָם֙ אֶת־ מְק֣וֹם כִּסְאִ֗י וְאֶת־ מְקוֹם֙ כַּפּ֣וֹת רַגְלַ֔י אֲשֶׁ֧ר אֶשְׁכָּן־ שָׁ֛ם בְּת֥וֹךְ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל לְעוֹלָ֑ם וְלֹ֣א יְטַמְּא֣וּ ע֣וֹד בֵּֽית־ יִ֠שְׂרָאֵל שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֞י הֵ֤מָּה וּמַלְכֵיהֶם֙ בִּזְנוּתָ֔ם וּבְפִגְרֵ֥י מַלְכֵיהֶ֖ם בָּמוֹתָֽם׃