וַיֹּ֣אמֶר אַבְנֵ֣ר אֶל־ דָּוִ֡ד אָק֣וּמָה׀ וְֽאֵלֵ֡כָה וְאֶקְבְּצָה֩ אֶל־ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־ כָּל־ יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִכְרְת֤וּ אִתְּךָ֙ בְּרִ֔ית וּמָ֣לַכְתָּ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וַיְּשַׁלַּ֥ח דָּוִ֛ד אֶת־ אַבְנֵ֖ר וַיֵּ֥לֶךְ בְּשָׁלֽוֹם׃