וַיֹּ֥אמֶר חוּשַׁ֖י אֶל־ אַבְשָׁל֑וֹם לֹֽא־ טוֹבָ֧ה הָעֵצָ֛ה אֲשֶׁר־ יָעַ֥ץ אֲחִיתֹ֖פֶל בַּפַּ֥עַם הַזֹּֽאת׃