וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ גֵּחֲזִ֣י נַעֲר֔וֹ קְרָ֖א לַשּׁוּנַמִּ֣ית הַזֹּ֑את וַיִּקְרָא־ לָ֔הּ וַֽתַּעֲמֹ֖ד לְפָנָֽיו׃