וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֡יו הִנֵּה־ נָ֣א יֵֽשׁ־ אֶת־ עֲבָדֶיךָ֩ חֲמִשִּׁ֨ים אֲנָשִׁ֜ים בְּנֵֽי־ חַ֗יִל יֵ֣לְכוּ נָא֮ וִיבַקְשׁ֣וּ אֶת־ אֲדֹנֶיךָ֒ פֶּן־ נְשָׂאוֹ֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וַיַּשְׁלִכֵ֙הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הֶהָרִ֔ים א֖וֹ בְּאַחַ֣ת הַגְּיָאוֹת וַיֹּ֖אמֶר לֹ֥א תִשְׁלָֽחוּ׃ᵃ