וַיַּעֲמֵ֣ד כְּמִשְׁפַּ֣ט דָּֽוִיד־ אָ֠בִיו אֶת־ מַחְלְק֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים עַל־ עֲבֹדָתָ֗ם וְהַלְוִיִּ֣ם עַל־ מִ֠שְׁמְרוֹתָם לְהַלֵּ֨ל וּלְשָׁרֵ֜ת נֶ֤גֶד הַכֹּֽהֲנִים֙ לִדְבַר־ י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ וְהַשּׁוֹעֲרִ֥ים בְּמַחְלְקוֹתָ֖ם לְשַׁ֣עַר וָשָׁ֑עַר כִּ֣י כֵ֔ן מִצְוַ֖ת דָּוִ֥יד אִישׁ־ הָאֱלֹהִֽים׃