וַיַּ֣רְא דָוִ֔ד כִּֽי־ יָצָ֥א שָׁא֖וּל לְבַקֵּ֣שׁ אֶת־ נַפְשׁ֑וֹ וְדָוִ֥ד בְּמִדְבַּר־ זִ֖יף בַּחֹֽרְשָׁה׃ס