וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ שְׁמוּאֵ֗ל עַד־ מָתַי֙ אַתָּה֙ מִתְאַבֵּ֣ל אֶל־ שָׁא֔וּל וַאֲנִ֣י מְאַסְתִּ֔יו מִמְּלֹ֖ךְ עַל־ יִשְׂרָאֵ֑ל מַלֵּ֨א קַרְנְךָ֜ שֶׁ֗מֶן וְלֵ֤ךְ אֶֽשְׁלָחֲךָ֙ אֶל־ יִשַׁ֣י בֵּֽית־ הַלַּחְמִ֔י כִּֽי־ רָאִ֧יתִי בְּבָנָ֛יו לִ֖י מֶֽלֶךְ׃