וַתֹּ֗אמֶר שְׁאֵלָ֨ה אַחַ֤ת קְטַנָּה֙ אָֽנֹכִי֙ שֹׁאֶ֣לֶת מֵֽאִתָּ֔ךְ אַל־ תָּ֖שֶׁב אֶת־ פָּנָ֑י וַיֹּֽאמֶר־ לָ֤הּ הַמֶּ֙לֶךְ֙ שַׁאֲלִ֣י אִמִּ֔י כִּ֥י לֹֽא־ אָשִׁ֖יב אֶת־ פָּנָֽיִךְ׃
וַתֹּ֗אמֶר שְׁאֵלָ֨ה אַחַ֤ת קְטַנָּה֙ אָֽנֹכִי֙ שֹׁאֶ֣לֶת מֵֽאִתָּ֔ךְ אַל־ תָּ֖שֶׁב אֶת־ פָּנָ֑י וַיֹּֽאמֶר־ לָ֤הּ הַמֶּ֙לֶךְ֙ שַׁאֲלִ֣י אִמִּ֔י כִּ֥י לֹֽא־ אָשִׁ֖יב אֶת־ פָּנָֽיִךְ׃