זבחים

אותה שנתן דמה למעלה ולא אותה שנתן דמה למטה - וא"ת א"כ היכי פריך לעיל בריש בית שמאי (זבחים דף לח.) אימא וכפר אע"פ שלא נתן למעלה אלא למטה וי"ל דהוה דריש אותה לדרשא אחריתי כדדריש לעיל בפ"ק (זבחים דף י:) אותה למעלה ולא אחרת למעלה א"נ הוה מפרש אותה יאכלנה אבל למטה לא יאכלנה ולעולם כיפר ולא שייכא כאן דההיא דשמואל (לעיל זבחים ד' כו:) דכיון שהגיע דם למזבח נתכפר:

מה דמים האמורים למטה אם נתנן למעלה לא כיפר - פירש בקונט' דבחטאת העוף כתיב היא שאם שינה בה פסלה ותימה הא בבהמה נמי כתיב היא ונימא כמו כן שאם שינה בה פסלה:

תאמר בניתנין למעלה שסופן למטה - תימה מעולת העוף שסופן למטה ותנן לקמן בפ' חטאת העוף (זבחים דף סו.) עשאה למטה כמעשה כולן פסולה ומיהו היא גופה לא ידעינן מנא לן: