יבמות

מתני' נושאין על האנוסה - איידי דתנא בהאשה רבה (לעיל יבמות צה.) דאין שכיבת אחותה אוסרתה תנא נמי בהאי פירקא דאם אנס אשה מותר לישא קרובותיה:

וכל היכא דאיכא איסורא דרבנן תני נושאין לכתחלה - ה"ה דה"מ למיפרך מברייתא דקתני דמותר אלא דניחא ליה למיפרך ממתניתין:

הראוי לקיחה קיחה - מדלא כתיב בלשון שכיבה משמע דלדרשה דדרך ליקוחין הוא דאתא לכך בא למעט אונסין אבל כי יקח את אחותו התם ליכא למיטעי שר"ל קיחה אלא שכיבה דכ"ע ידעי דאין קדושין תופסין באחותו:

ואיפוך אנא - דאונסין יש לאסור יותר כיון דעבד איסורא ועבר על ומלאה הארץ זמה (ויקרא י״ט:כ״ט) אבל בנישואין דלא עבד איסורא אין לאסור בקרובותיה:

עריות שאר כתיב בהו - וא"ת כיון דאיסור אשה ובתה מערות אשה ובתה לא תגלה נפקא אימא שלא אסר הכתוב אלא היכא דגלי ערות שתיהן אבל נכנסה לחופה ולא נבעלה מותר לגלות ערות האחרת ואר"י דסברא היא כיון דכתב שאר בקרא ועל ידי הנישואין באה השארות:

איבעית אימא לאחר מיתה - וכנף אביו הוא היינו כנף שראוי לאביו בחייו: