בבכור נאמר לא תפדה - דלעולם הוא בקדושתו לענין דאינו נמכר באיטליז ואין נשקל בליטרא:
אימא סיפא את דמם תזרוק על המזבח - אסיפא דקרא קאמר:
ובמאי אילימא בבעל מום היינו בהמתה - ואם תאמר לימא דאתיא כרבנן דאמרי דלאו ממוניה הוא וי"ל דעיקר הקושיא אינה אלא ממעשר דלכ"ע בעל מום ממוניה הוא. הרמ"ה:
אילימא בזמן הזה והא דומיא דשלמים קתני - ובפ"ק דב"ק (דף יב:) פרש"י דבזמן בית המקדש איירי דהא קרא בשבועת הפקדון איירי בזמן בית המקדש הוא דמחייבין ליה אשם ונראה דמש"ה נקט הכא דומיא דשלמים ולא רצה לומר כדפרש"י בב"ק (שם) משום דבלאו הכי צריך לומר דומיא דשלמים כדי להוכיח דבתם איירי ולא בבעל מום כדאמרינן בסמוך: