תלמוד בבלי
פסחים
דף נ׳ ע״א
מתני' מקום שנהגו - אור"י בשם ריב"א דמפרש בירושלמי מאי שנא ערבי פסחים משאר י"ט משום דזמן הפסח מחצות ואילך ואף יחיד קאמר התם בשאר ימות השנה ביום שמביא קרבן אסור במלאכה ופריך אם כן יהא כל היום אסור כמו יחיד שמביא קרבן ומפרש התם משום דראוי להקריב משחרית אבל פסח אינו יכול להקריבו אלא אחר חצות כדנפקא לן מבין הערבים ופריך אם כן קרבן תמיד שהוא לכל ישראל וקרב בכל יום יהא בכל יום אסור במלאכה ומשני שאני תמיד שהתורה הוציאה מן הכלל דכתיב ואספת דגנך ואם כל ישראל יושבים ובטלים מי יאסוף להן דגן ומשמע התם דמדאורייתא אסורה ונראה דאף בזמן הזה דליכא הקרבה כיון שנאסר אז אסור לעולם:
Sefaria
זְכַרְיָה י״ד:ו׳ · זְכַרְיָה י״ד:כ׳ · זְכַרְיָה י״ד:כ׳ · זְכַרְיָה י״ד:כ״א · זְכַרְיָה י״ד:ט׳ · תענית ל׳: · יבמות י״ג: · פסחים נ״ד:
מסורת הש״ס