תלמוד בבלי
נדרים
דף צ״א ע״ב
אהלויי - מוכרין אהל:
שמא עיניה נתנה באחר - ומיירי באשת כהן דאי לאו עיניה נתנה באחר אף בביאת אונס בחיוב שסבורה שהוא בעלה [אסורה]:
נפטויי - מוכרי נפט והבעל היה כהן כדפרישית:
דהוה מהרזק - נהגו ביחוד וחבירו בהחובל (דף פה:) דהרזקיה לאינדרונא:
פרטיה נואף להוצא וערק - כלומר פרץ המחיצה ויצא כך כתוב בספרים - ובערוך פירש דהוי נואף הבעל וערק הבעל:
איתתא שריא דאם איתא דעבד איסורא אירכוסי הוי מירכס - פירוש היה נטמן מפני הבעל פירשתי ביבמות:
בבא דכפא - בכניסת הפתח:
פשיטא - (דהתם) שאף חשוד על שפיכת דמים:
מים גנובים ימתקו - כדאמר בסנהדרין ניטל טעם ביאה וניתן לעוברי עבירה קמ"ל דנואף אינו יודע זה וניחא ליה דלימות בעל כדי שישאנה בפרהסיא:
Sefaria