נזיר

ובאו והודיעוהו לאחר ג' שנים ושאל את ר' יהושע בן [אלישע] - זקנו שהיה רוצה לקברו בקברי אבותיו ואמר לו לאביו בזמן שהוא שלם:

חומר בטומאה ובתגלחת שסותרין - טומאה בהדיא כתיב והימים הראשונים יפלו ותגלחת שסותרת שלשים כדאמרינן לקמן משום דבעינן גידול שיער כדי גידול שיער סתם נזירות שיהא השער בשעת תגלחת מצוה:

והיוצא מן הגפן אינו סותר - בהדיא ממעטינן ליה בגמ':

חומר ביוצא מן הגפן שלא הותר מכללו - לאסור יין מצוה כיין הרשות שאם נשבע שאשתה ואח"כ נדר בנזיר אסור [ביין] ותגלחת הותרה בתגלחת מצורע [כדאמרינן לקמן] (דף נח.) מראשו וטומאה הותרה במת מצוה:

ויין יותר מכללו - למי שנשבע שאשתה:

אמר קרא מיין ושכר - דמיותר כדאמרינן בפ"ק (לעיל נזיר דף ג:):

כי טמא - (מעיקרו סותר כי טמא) נזרו מיעוטא הוא:

שלא עשה מטמא כמיטמא - מטמא הנזיר אינו לוקה:

שעשו בה המגלח - את הנזיר כמתגלח כנזיר עצמו וילקו שניהן כדדרשינן בסמוך:

אמר קרא ראשו - גבי מצורע להתיר מצורע נזיר:

תגלחת שהותרה מכללה אינו דין שלא תסתור - וא"ת טומאה תוכיח וי"ל מה לטומאה שכן סותרת את הכל:

ומה תגלחת שהותרה מכללה סותרת - וא"ת מה לתגלחת שכן עשה בה מגלח כמתגלח תאמר [ביין] שלא עשה משקה כשותה וי"ל דמהאי טעמא נעשה בו משקה [כשותה] אבל בתר דמשני דיין [אינו סותר] דין הוא דלא נעשה בו משקה כשותה הואיל דלא סותר: