חדא מכלל דחבירתה איתמר. פירש בקונט' בתרייתא מכלל דקמייתא ואיפכא נראה דבתרייתא משמיה דשמואל קאמר לה:
ענשיתו [אעשה. כי האי] [שאין אדם חייב] לקנות טלית המחוייב אם אין (לו) אבל עשה גמור אפילו בית דין שלמטה היו מכין אותו עד שתצא נפשו:
הכי קאמר ליה טצדקי למפטר נפשך מציצית. ומ"מ אי לאו חובת גברא לא שייך למיענש עליה כיון דלית ליה ובקונטרס גרס אלא ומשמע דלא מוכח מידי:
רמינן ליה. פירשתי בפרק בתרא דנדה (דף סא:):