מעילה

ואם עד שלא כיפרו בעליה תרעה עד שתסתאב - לא קאי אנמצאת בעלת מום דמאי עד שתסתאב הרי היא כבר בעלת מום אלא קאי אעיברה שנתה אי נמי קאי אבעלת מום ומאי תרעה כגון שנמצא בעל מום עובר דמיד נדחית מהקרבת מזבח וקאמר תרעה אותה שנמצאת עד שתסתאב ויפול בה מום קבוע דאז יהיה מותר למוכרה ולהוציאה לחולין ויביא בדמיה אחרת שיקרב למזבח:

ועושה תמורה ומועלין בה - כיון דלא כיפרו בעליה משום דלא אזלא לאיבוד כדאמר תרעה כו':

מאי שנא סיפא דמיפלגי - כלומר דמפליג עיברה שנתה ושנמצאת בעלת מום מהני תלת דרישא ולא תני כולהו בחד בבא ומשני רישא פסיקא ליה דבכל ענין תמות בין כיפרו בין לא כיפרו אבל סיפא לא פסיקא ליה דלא אמרינן בהני דסיפא תמות אלא א"כ כיפרו בעלים אבל בלא כיפרו אמרינן תרעה כדמפרש במתניתין הילכך צריך לאפלוגינהו בתרי בבי:

הא תני גבי תמורה - בפרק ולד חטאת (תמורה דף כא:) איכא כי הכא ותרוייהו למה לי ומשני התם משום תמורה כלומר אגב דתני להו משום דאין עושין תמורה דשייך התם והוי תמורה עיקר תנא נמי דין דאין עושין תמורה:

המפריש מעות לנזירותו לא נהנין ולא מועלין - מפני שהן ראויין לבא כולם שלמים דכיון דלא פירש אם ירצה יביא כל המעות לשלמים וקדשים קלים לית בהו מעילה:

מת הנזיר והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה - לעולת קיץ למזבח בנזיר (דף כה.) מפרש טעמא:

דמי חטאת ילכו לים המלח - כמו חטאת שמתו בעליה:

ואין טעונין לחם - דעל כפי הנזיר כתיב (במדבר ו׳:י״ט) ונזיר אין כאן:

מפני שהם ראויין להביא תורים שלא הגיע זמנן - כלומר שהם קטנים ואין ראויין למזבח עתה ולכשיגדלו יכשרו ותנא במתניתין דלא נהנין ולא מועלין ובני יונה שעבר זמנן כדי נסבה הכא דהא לעולם לא יהיו ראויין למזבח מאחר שעבר זמנן ואגב תורים שלא הגיע זמנן נקטיה:

אמרה תורה הבא (תורים) [שלמים] במעות סתומים הבא תורין כו' - בתמיה שאין ראוי למזבח [ולמאי] מייתי להו וא"כ לית לן למימר דלא נהנין טעמא דמפני שהם ראויין כו':

יצא לנחל קדרון מועלין - מדרבנן קאמר כדמפרש בגמרא:

ירדו לשיתין אין מועלין - דאמרינן נעשית מצותה ובגמ' מפרש היכי דמי דנהנה מהם:

מאי טעמא דמאן דאמר אין מועלין לא גרסינן דא"כ משמע דמ"ד מועלין היינו מדאורייתא ולית ליה הני דרשות דבסמוך וזה אינו דהא בריש הוציאו לו (יומא דף נט:) קאמר ע"כ לא פליגי אלא מדרבנן אבל דאורייתא אין מועלין ועוד דר"ש קאמר הכא דמועלין ובמתני' קאמר דאין מועלין אלא בסוף דר"ל מדרבנן אלא [ה"ג עד כאן ל"פ ר"ש] אלא מדרבנן אבל מדאורייתא אין מועלין מנהני מילי:

אין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין - ואם תאמר אימא איפכא דאין לך דבר שלא נעשית מצותו ואין בו מעילה י"ל דעגלה ערופה תוכיח דירידתה לנחל איתן אוסרתה וקודם לכן לא: