תלמוד בבלי
גיטין
דף ע״ו ע״ב
תניא כוותיה דרבי יוחנן - מייתי ראיה מדקאמר ולגט ישן אין חוששין משמע דאם נתיחד עמה לא הוי אלא גט ישן אבל לרב הונא אם נתיחד עמה בטל הגט לגמרי:
וניחוש שמא פייס - מפורש לעיל (גיטין דף יח: ד"ה שמא) :
ולא הודו לו כל סיעתו כו' - אין להוכיח מכאן דאין הלכה כרבי יוסי אע"ג דרב פסק כוותיה משום דרבי יוחנן קאמר הכא לא הודו לו כל סיעתו ורב ור' יוחנן הלכה כרבי יוחנן דהא ר' יוחנן גופיה יכול לסבור כרבי יוסי או שמא דוקא הכא דבעל פה לא סבר כרבי יוסי:
דהא אקיים ליה תנאיה - וא"ת לאלתר מה יש לחוש דהא ודאי יתקיים התנאי דכיון דמת לא ישוב עוד לביתו וי"ל דאיכא למיגזר אטו לא מת כי אין העולם יודעין שמת ויתמהו על שמתירין לינשא אבל לאחר שנים עשר חדש הכל יודעין שנתקיים התנאי:
הכל מודים לכשתצא לכי נפקא קאמר - ולרבי יוסי גט ואינו גט כדאמר לעיל באחר מיתה:
Sefaria
כתובות ב׳: · כתובות ג׳. · כתובות ב׳: · נדרים כ״ז. · פסחים פ״ח: · כתובות י״ב. · כתובות ל״ד: · כתובות ט״ז: · כתובות כ״ג.
מסורת הש״ס
פסחים פ״ח: · כתובות י״ב. · כתובות ל״ד: · כתובות ט״ז: · כתובות כ״ג. · כתובות ב׳: · נדרים כ״ז.