תלמוד בבלי
חולין
דף צ״א ע״א
רב אשי אמר לא נצרכא אלא לשמנו של גיד - לא קאי אדרב חסדא דמוקי לה כר' יהודה ולפי מה שאמר לקמן דלר' יהודה שמנו של גיד אפילו מדרבנן שרי לא אתיא אלא כרבי מאיר והא דלא קאמר רב אשי אליבא דר"מ משום דבברייתא דמייתי לא הוזכר בה ר"מ וכן רבינא דמוקי לה בגיד החיצון דהוי מדרבנן לכאורה לא אתי כרבי יהודה דלקמן מפיק לה מהירך דפשיט ליה בכוליה ירך לאפוקי חיצון דלא ורבי יהודה דריש הירך המיומנת שבירך אם לא נאמר דתרתי שמעת מינה דבלאו הכי דריש ליה לקמן (חולין דף צו:) לדרשה אחריתי ונימא דכולהו מפיק מינה:
אלא אי אמרת ספוקי מספקא ליה כו' - ולא בעי לאוקומי שאכל שניהם בבת אחת דהשתא לא הויא התראת ספק כי היכי דלא נפשוט בעיא דאכל שני זיתי חלב בהעלם אחד דס"פ אותו ואת בנו (לעיל חולין דף פב:):
כמאן דאמר גיד הנשה נאסר לבני נח - וא"ת דילמא לא נאסר ואפילו הכי היו מקיימין כמו שחיטה דקאמר ליה פרע להם בית השחיטה וי"ל מדקאמר והכן משמע דבלאו הכי לא משתרי אי נמי פרע להו בית השחיטה היינו נחירה שנצטוו על הנחירה:
מכאן לתלמיד חכם שלא יצא יחידי בלילה - אומר ר"ת דדוקא נקט תלמיד חכם משום דמזיקין מתקנאים בהם כדאמרינן ג' צריכין שימור מלך ות"ח וחתן והא דאמרן בריש פסחים (דף ב.) לעולם יכנס אדם בכי טוב כו' דמשמע כל אדם מדלא נקט תלמיד חכם התם מיירי ברחוק מן העיר מפני המכשולות והליסטים:
Sefaria
חולין צ״ג: · חולין צ״ו. · שבועות ג׳: · יבמות ק״א. · חולין צ״ו. · שְׁמוֹת י״ב:י׳ · נדרים ע״ג. · מכות ד׳: · תמורה ד׳: · פסחים ס״ג: · תמורה ג׳: · זבחים כ״ט: · סנהדרין י׳. · שבועות כ״א. · שבועות ג׳: · מכות ט״ז. · מכות כ׳: · סנהדרין ס״ג. · מכות ב׳: · חולין צ״ו. · בְּרֵאשִׁית ל״ב:ל״ג · בְּרֵאשִׁית ל״ב:כ״ו · נַחוּם א׳:ג׳ · בְּרֵאשִׁית ל״ב:כ״ו · יִרְמְיָהוּ נ״א:ל׳ · יְשַׁעְיָהוּ ט׳:ז׳ · בְּרֵאשִׁית מ״ג:ט״ז · בְּרֵאשִׁית ל״ב:כ״ה · בְּרֵאשִׁית ל״ב:כ״ה
מסורת הש״ס
חולין צ״ו. · חולין צ״ג: · שבועות ג׳: · יבמות ק״א. · נדרים ע״ג. · מכות ד׳: · תמורה ד׳: · פסחים ס״ג: · תמורה ג׳: · זבחים כ״ט: · סנהדרין י׳. · שבועות כ״א. · מכות ט״ז. · מכות כ׳: · סנהדרין ס״ג. · מכות ב׳: