חולין

הא אתמר עלה אמר רבי יוחנן כו' - במסכת שקלים (פ"ה ה"א) ובמסכת דמאי בירושלמי ובבראשית רבה (פ' ס') לא משני מידי אלא השיב להם דמחמרא אנפשה:

ויש שיש לו ואינו רוצה - ואפ"ה איקרו קדושים שמזמן את חבירו לאכול אצלו מפני הבושת:

מסרהבנא - ממהר אני כדמתרגמינן וימהרו לשפוך דם (משלי א) ויסרהבון:

גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם כו' - פירש בקונטרס דדריש ממה שהחיה בנגיעה בעלמא כדכתיב ויגע ויחי וקשה דא"כ מאי פריך ודילמא לקיומי ברכתא דאליהו מ"מ היה גדול במה שטרח להחיותו בחייו יותר מבמותו ונראה דנפקא ליה ממה שבחיי הצדיקים נוגעים בהם כמה רשעים ויושבים אצלם ושם לא היה לו רשות להתעכב אצלו: