תלמוד בבלי
בכורות
דף י״ד ע״א
כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן - לאו בקדשי בדק הבית איירי אלא בהקדישן למזבח לדמיהן דאין חילוק בין רישא לסיפא אלא שזה קדם הקדשו למומו וזה קדם מומו להקדשו ואע"פ שעובר כשהקדיש בעל מום למזבח כדאמרינן פ"ק דתמורה (דף ו:) מכל מקום אשמעינן דינו והתם מפרש מאי שנא מדקלא בעלמא ומשני בריא מילתא טפי שביק תמים ומקדשין בעלי מומין:
קדושת דמים מדחה מן הבכורה ומן המתנות - פי' הקונטרס קדושת דמים פוטרת מן הבכורה כקדושת הגוף כדמפרש לקמן מקראי דפוטרת מן הבכורה ומן המתנות וקשה לפי' דהתם פטרינן בפסולי המוקדשין אע"פ דנפדו מדאיתקש לצבי ואיל והכא דוקא בלא נפדו אלא היינו טעמא בקדושת דמים משום דכתיב (במדבר ג׳:י״ג) גבי בכור בישראל ובמתנות כתיב (דברים יח) מאת העם:
Sefaria
בכורות ל״ג. · תמורה ל״ג: · תמורה ל״ג: · תמורה י׳: · חולין ק״ל. · בכורות ט״ו:
מסורת הש״ס