תלמוד בבלי
בבא מציעא
דף ס׳ ע״ב
מתני' איזהו נשך. מאה בדנקא פרש"י - ק' פרוטות במעה שהוא שתות דינר וקשה היאך הוזלו הפרוטו' כל כך דבשער בינוני אין כי אם שנים ושלשים במעה ומעה שני פונדיון פונדיון ב' איסרים איסר ח' פרוטות היינו ל"ב פרוטות ונראה כפירוש ריב"ן דפירש ק' מעות בשתות מנה שהוא ארבע סלעים וארבע מעות א"נ ק' איסרים בשתות דינר זהב שהוא ארבע דינרי כסף ומעה:
למה חלקם הכתוב לעבור עליו בשני לאוין - וא"ת ולמה שינה בלשון לכתוב כספך לא תתן בנשך ובנשך לא תתן אכלך ויש לומר כיון שהוצרך שני לאוין אורחא דקרא לכתוב לשון משונה שהוא נאה יותר:
נשך באוכל מנין - ואם תאמר תחילה הוה ליה למדרש ריבית בכסף דמפיק ליה מנשך כסף הכתוב ברישא ויש לומר משום דנשך אוכל כתיב בהדיא וריבית כסף לא נפיק אלא באם אינו ענין:
Sefaria
מִשְׁלֵי י״א:ח׳ · בבא מציעא צ״ד. · וַיִּקְרָא כ״ה:ל״ה · בבא מציעא ס״ב: · וַיִּקְרָא כ״ה:ל״ז · מִשְׁלֵי כ״ח:ח׳ · וַיִּקְרָא כ״ה:ל״ז · דְּבָרִים כ״ג:כ׳
מסורת הש״ס