מודה רבי יוחנן במתנה מועטת - ויוקר נמי הוי כמו מתנה מועטת:
וחזר והפקידו אצלו - ה"מ למפרך אי הכי מאי למימרא אלא דבלאו הכי פריך שפיר מסיפא:
אלא אפי' שומר חנם נמי לא הוי - והא דאמר בפרק האומנין (לקמן בבא מציעא דף פ:) טול שלך והבא מעות שומר חנם היינו משום דמעיקרא היה שומר שכר וכשא"ל טול שלך לא לסלק עצמו לגמרי משמירה קאמר אלא שלא יהיה שומר שכר: