תלמוד בבלי
בבא מציעא
דף קי״א ע״א
אמר ליה לשמעיה זיל אגיר לי פועלים - לא משום שהיה דעתו לדחות אלא היה ירא שלא יהא פנוי ליתן להם ואפילו משום בל תשהא לא היה עובר כיון שהוא עסוק במלאכה אחרת:
מתקיף לה אביי איזהו גזל כו' - תימה וכי לא ידע אביי דרב ששת מוקי לה באודי ליה והדר כפריה וי"ל דסבר אביי דאית לן לאוקמי גזל דומיא דעשק וכי היכי דלא קאי וכחש אעושק לא קאי נמי אגזל אלא תחילת גזל דקרא ותחילת עושק הוא כיחש ולא דייק כדדייק רב ששת בסמוך דהכא כתיב או בגזל והכא כתיב או עשק בלא בי"ת:
או עשק כתיב - לא גרסינן שעשקו כבר:
ולמה חלקן הכתוב לעבור עליו בשני לאוין - לאו משום דכתיב גזל ועשק ששינה בלשון דייק אלא משום דכתיב תרי לאוין תימה בשלמא הכא חילקן כדי לעבור עליו בשני לאוין אבל גבי אשם גזילות למה נכתבו שניהם או בגזל או עשק:
Sefaria
בבא מציעא קי״ח. · בבא מציעא ע״ו. · וַיִּקְרָא י״ט:י״ג · דְּבָרִים כ״ד:י״ד · דְּבָרִים כ״ד:ט״ו · מִשְׁלֵי ג׳:כ״ח · וַיִּקְרָא ה׳:כ״א · דְּבָרִים כ״ד:ט״ו · וַיִּקְרָא י״ט:י״ג · פסחים כ״ח. · דְּבָרִים כ״ד:י״ד
מסורת הש״ס