תלמוד בבלי
בבא קמא
דף ז׳ ע״ב
דביומי ניסן יקרי ארעתא - וא"ת התינח שדות כדפי' הקונטרס לפי שיחרוש בקיץ ויזרע במרחשון אלא בתים מאי חילוק יש בהן בין ניסן לתשרי וי"ל שרגילין שייקרו בזמן שרגילין לשכור הבתים ולאחר ששכרו זילו:
לבעל חוב מדמינן ליה - ולא שייך למפרך א"כ הורעת כחו שלא יפה הכתוב כח בעל חוב אלא אדרבה הורע כחו דמדאורייתא דינו בזיבורית:
הב לי זיבורית טפי פורתא - לא גרסינן או עידית בציר פורתא דאם כן מאי קפריך א"כ נעלת דלת בפני לוין הלא אין דינו כלל בעידית דקיימא לן דינו בבינונית:
לכתובת אשה מדמינן ליה - ה"ה דהוה מצי לאוקמי בבעל חוב דקאי ביה ודקאמר הב לי עידית בציר פורתא אלא לפי שהתחיל והעמיד בנזקין ואח"כ בב"ח ניחא ליה למנקט בתרייהו כתובת אשה:
אליבא דר' ישמעאל לא תיבעי לך דאמר בדניזק שיימינן - כיון דיליף מג"ש דשדה שדה מוביער בשדה אחר דהוי דניזק אבל לר"ע אפשר דהא דקאמר דהאיך דקמשלם לא אתא אלא למעוטי דניזק:
Sefaria
שבועות ל״ג. · פסחים ל״ח. · יבמות י״א: · בכורות י״ב: · שְׁמוֹת כ״ב:ד׳ · גיטין מ״ט: · גיטין מ״ח:
מסורת הש״ס
שבועות ל״ג. · פסחים ל״ח. · יבמות י״א: · בכורות י״ב: · גיטין מ״ט: · גיטין מ״ח: