תלמוד בבלי
זבחים
דף צ״ח ע״ב
דם חטאת למטה ודם עולה למעלה - נפל דם חטאת תחילה על הבגד וחזר וניתז דם עולה על אותו כתם:
טעון כיבוס - דהא דם חטאת נוגע בבגד ובלוע בו:
והא נוגע - שדם עולה נבלע בבגד וכשנפל דם חטאת עליו נוגע הוא בבגד אבל אינו נבלע דהא שבע ליה בבלוע דם עולה:
חוצץ - לענין טבילה בבגד שנטמא:
ואם טבח הוא - שאינו מקפיד בדם שעל בגדו:
אינו חוצץ - דחציצה בקפידא תליא:
רבב - כל דבר הנתוך כגון שומן וחלב ושעוה:
ותיפוק ליה משום רבב - שאינו רגיל בו ומקפיד עליו והוי חציצה:
אתרתי קפיד - [ואף על גב] דרגיל בתרוייהו גנאי הוא לו שיראו שניהם על בגדו:
או דלמא לא קפיד - הואיל ובשניהם רגיל:
מתני' טבול יום ומחוסר כיפורים - הואיל ואין ראוין לאכילה:
אין חולקין לאכול לערב - לכשיטהרו ובגמרא מפרש טעמא:
אונן אינו מקריב - כדאמר בפרק שני (לעיל זבחים דף טז.):
בעלי מומין חולקין - טעמא מפרש בגמרא:
כל שאינו ראוי לעבודה כו' - בגמרא פריך והרי בעל מום:
וטהור בשעת הקטר חלבים - שהוא כל הלילה כגון שטבל וטהר בהערב שמש:
Sefaria