תלמוד בבלי
זבחים
דף צ״ה ע״ב
הכי גרסי' וכי תימא דמיבלע להו בהדי שבעה סממנין ומעבר להו לכולהו כחד:
שלא כסדרן - כסדר שהן שנויין במשנה זה אחר זה כסדר העברתן:
צריך לכסכס - צריך לשפשף הכתם שלשה פעמים בכל אחד והכי אמרינן בנדה:
מתני' ר"ש אומר קדשים קלים כו' - ובגמ' מפרש טעמא ואם תאמר הרי הבלוע נעשה נותר ופולטו בהיתר לאחר זמן מודי רבי שמעון דבעי הגעלה ברותחין ומתורת מריקה ושטיפה הוא דממעיט ליה כדמתרצינן בגמ' גבי תרומה לא נצרכה לכדאמר מר במים ולא ביין במים ולא במזוג הא אפי' ביין ואפי' במזוג:
גמ' ה"ג בתורת כהנים עירה לתוכו רותח מניין ת"ל אשר בו ישבר. מדסמיך ישבר אצל בו ולא כתב אם בכלי חרס תבושל ישבר למידרש אם נבלע בו מ"מ ישבר:
תלאו - לשפוד של חטאת לצלותו באויר תנור דנתבשל בו אבל לא נבלע בו כלום:
מהו - מי הוי צריך תנור שבירה או לא:
ואחד שעירה לתוכו - אלמא אחדא קפיד דהא עירה לתוכו בלוע איכא בישול ליכא:
בלוע בלא בישול לא מיבעיא לן - דכיון דהוי נותר והתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם ובעי שבירה:
של מתכת היה - קס"ד מפני שצולין בו שפודי חטאת שלא יטען שבירה:
בישול ובלוע - שמן המנחה:
טחו ביה טחייה - מין טיגון הוא שעושין מלחם וטשין התנור באליה ואופין את הלחם אחר שטחוהו ובמס' שבת (דף קיט.) נמי אמרינן תלתא סאוי טחיי:
לעולם - ואפילו הסיקוהו ואפו בו דקסבר אינו יוצא מידי דופיו:
מפני הרגל עבירה - שלא יאכל הפת עם הבשר:
אמאי אמר רב כו' - הא אית להו תקנתא בהיסק:
מוקים לההיא - דקתני עד שיוסק התנור בשל מתכת:
כוביא - רעפים חלולין כמין שפיתת קדירה ופעמים שטחין אותו שמן ואופין בו לחם הקרוי טיחיא: