תלמוד בבלי
זבחים
דף צ׳ ע״א
ואין חייבין עליהן משום פיגול - דהוי להו כמי שלא נזרק עליהן הדם ולא קרבו כל מתיריהן:
ומשום נותר - דאין נותר אלא בבשר באכילה בתוך זמנו כדכתיב (ויקרא יז) ביום זבחכם יאכל וממחרת וגו':
ומשום טומאת הגוף - כדאמרי' במנחות (דף כה:) הניתר לטהורין חייבין עליו משום טומאה שאין ניתר לטהורין אין חייבין עליו משום טומאה ואימורין דאיתרבו לטומאה מאשר לה' דומיא דבשר איתרבו דלאחר זריקה הוא דמחייב עלייהו ולא לפני זריקה והני לא אהניא להו זריקה:
מאי לאו בהדר עיילינהו - דהוו לגואי בשעת זריקה פליגי ואפי' הכי קאמר ר"א דלא אהניא להו זריקה משום דאיפסילו ביוצא:
בדאיתנהו אבראי - בשעת זריקה:
והא רב פפא הוא דאמר - במנחות בפרק התכלת (מנחות דף מז:) גבי שתי הלחם שיצאו בין שחיטה לזריקה דפליגי נמי ר"א ורבי עקיבא:
בדאיתנהו אבראי כ"ע לא פליגי - דלא מהניא להו זריקה:
דלאו גופיה דזיבחא הוא - דבזריקת כבשים קא מישתרו דלאו גופייהו הוא הלכך כל דאיתנהו אבראי מודה ר"ע דלא מהניא להו זריקה:
מנחות ישנן בצבור - מנחת העומר ושתי הלחם. עוף אינו בצבור דתניא (תמורה דף יד) והקריב היחיד מביא עוף ואין צבור מביאין עוף:
מנחת חוטא היא דקודמת למנחת נדבה - משום דמכפרת אבל מנחת סוטה לא:
והא נמי - דסוטה באה על חטא:
והקריב את אשר לחטאת וגו' - בשמיעת הקול כתיב:
זה בנה אב - תלה טעם הקדמתו בשביל שם חטאת:
חטאת בהמה לעולת בהמה מדרבי רחמנא - דתניא לעיל ופר שני בן בקר וגו':
חטאת העוף לעולת בהמה - כגון יולדת עשירה כבש בן שנתו לעולה ובן יונה או תור לחטאת (ויקרא י״ב:ו׳):
כל מקום שנתחלפה חטאת - והעופות באין תחתיה בדלות כגון במטמא מקדש (ויקרא ה) דעיקרו חטאת בהמה ובדלות נתחלפה שתי תורים:
חטאת קודמת - דכתיב לחטאת ראשונה משום דעיקר חטאת הוא:
וכאן - ביולדת שהעוף תחת עולה הוא בא והבהמה עיקר היתה עולה קודמת כדכתיב בה אחד לעולה ואחד לחטאת:
וכל מקום ששנים באים תחת אחד חטאת קודמת - כגון במטמא מקדש שתי העופות תחת חטאת אחד הן באין שהרי בעשירות לא היה מחוייב אלא חטאת וכאן ביולדת שאין בא תחת הבהמה אלא עוף העולה דאילו בעשירות נמי הוה מתיא עוף לחטאת עם עולת בהמה:
עולה קודמת - אלמא עולה של בהמה יולדת קודמת לחטאת שהרי אף חליפין קודמין לחטאת ומתניתין תנן חטאת העוף קודמת לעולת בהמה:
למקראה הקדימה הכתוב - שתהא נקראת בענין תחילה אבל בעבודתן חטאת קודמת וכדאמרן מזה בנה אב: