זבחים

גמ' והקריבו מה תלמוד לומר - בעולת העוף כתיב והקריבו הכהן אל המזבח מה ת"ל הא כתיב והקריב מן התורים וגו' וליכתוב בתריה ומלק הכהן את ראשו על המזבח:

פרידין - גוזלות:

לקבוע לו כהן - שלא ימלקנו זר:

לא קבע לו כהן - דשחיטה בזר כשירה:

קבע לה כלי - דנפקא לן מויקח את המאכלת לקמן באידך פירקין (זבחים דף צז:):

ת"ל כהן ומלק אמר רבי עקיבא כו' - כולה ר' עקיבא קאמר לה:

בעצמו של כהן - בצפורנו ולא בסכין:

בין למעלה - מן החוט:

מן הצואר - מן הגרון:

ונאמר להלן - בחטאת [העוף]:

והקטיר אותו - ושסע בכנפיו ולא יבדיל והקטיר אותו אני יודע מה שנאמרה תחילה ומלק את ראשו והקטיר בהקטרת הראש:

דמו כולו - מדלא כתיב ונמצה מדמו:

מאחר שהקטיר הוא ממצה - וא"ת במיצוי הגוף לא מקיימא דמו כולו:

ה"ג ת"ל ומלק והקטיר ונמצה דמו וכי תעלה על דעתך משהקטיר ממצה אלא לומר לך מה הקטרה בראש המזבח אף המיצוי בראש המזבח:

ובא לקרן דרומית מזרחית גרסינן:

למטה מרגליו - שהחוט למטה מן הסובב אמה:

אלא בראש המזבח - דבעינן והקטיר ונמצה דמו שיהא מיצוי בקיר הסמוך למקום הקטרה:

מאי בינייהו - כלומר במאי קמיפלגי הא ע"כ לת"ק גופיה אית ליה והקטיר ונמצה דמו דאי לאו ס"ל קיר העליון מנא ליה:

עושה מערכה כו' - לת"ק הרוצה לעשות מערכה על גבי סובב ולהקטיר עושה הילכך מיצוי שתחת הסובב סמוך למקום הקטרה:

יכול יקדיר את העור בסכין ויטלנו - לזפק לבדו בלא עור ובלא נוצה כמו שצולין עוף עושין:

ונוטל את קורקבנה - ונוצתה לשון פרש ודבר מאוס הוא כמו (איכה ד׳:ט״ו) כי נצו גם נעו:

בנוצתה שלה - ולא יותר ממה שכנגד הזפק הא כיצד קודר את העור סביבות הזפק כמין ארובה ונוטל נוצה ועור שכנגד הזפק עם הזפק אבל בלא קדירה לא שהעור נמשך אחריו ונוטל יותר: